תקנח
דמלכא פי' חוי' נחש הקדמוני הוא היצה"ר ומאן דקטל לחוי' שכבש מלחמת היצה"ר שזה יש בכח של הנה"א והיצ"ט מצד עצמו לכבוש היצה"ר רק שנמשך עזר מלמעלה כמארז"ל אלמלא עוזרו כו' אך כשנצח המלחמה נותנים לו מתנה מלמעלה שזהו פי' יהבין לי' ברתא דמלכא הוא בחי' הארת אלקות מבחי' מל' דאצי' להאיר בפנימית ונקודת הלב רעו"ד שזה אין בכח הנה"א מצד עצמה להגיע לזה (וע' זה בלק"ת דרוש השני ע"פ כי תצא כו' ובת"א ע"פ זכור את אשר עשה לך עמלק) רק שנותנים במתנה מלמעלה, ומתנה מלמעלה הוא בחי' מל' דאצי' והו"ע המנה בחי' מל' והנותן הוא בחי' מי ברא אלה בחי' בינה כו' ע"י עפר יעקב אלו הבחורים הכובשים את יצרם שזהו כמאמר הזהר מאן דקטל לחויא כו'.
(בפ"ב) שרש תרין יצרין יצ"ט ויצה"ר מב' שמות הוי' אלקים בחי' חו"ג והו"ע סוכ"ע וממכ"ע כי שרש בחי' ממכ"ע מבחי' מל' ובנין המל' מהגבורות כמ"ש כבוד מלכותך כו' וגבורתך כו' וכמ"ש בלק"ת בביאור ע"פ את קרבני לחמי כו' שלכן עוה"ב וג"ע נבנה על מדת הדין כי עוה"ב וג"ע בחי' ממכ"ע גילוי אוא"ס בפנימית כו' ובחי' ממכ"ע נמשך משם אלקים בחי' גבורה, ובחי' סוכ"ע נמשך משם הוי' שהוא בחי' חסד וכמ"ש וימינו תחבקני כו', ושרש נה"ב מחיות המרכבה פני שור כו' שרשם מקבלים משם אלקים, ונה"א שרשה מבחי' שם הוי', כמ"ש בנים אתם להוי' כו', ולכן ע"י אתכפייא ואתהפכא מדות דנה"ב בהתכללות וביטול דנה"א גורם למעלה יחוד והתכללות שם אלקים בשם הוי' גילוי סוכ"ע בממכ"ע גילוי אלקות בעולמות, וכמ"ש לע"ל ונגלה כבוד הוי' כו', וזהו שפירש"י ע"פ אלו שני בני היצהר הן היצ"ט והיצה"ר שנתהפך ליצ"ט בזכות התורה כו' כי אורייתא מח"ע נפקת כו', ובתפלה וק"ש הוא ע"י התבוננות בפסוק ראשון דק"ש שמע ישראל וכמש"ל בפנים.
בענין וייצר בתרי יודין פירשו בגמ' ובמד"ר בתרין יצרין ביצ"ט וביצה"ר ובזהר פי' תרין יודין הן עתיקא קדישא וזעיר אנפין, וי"ל התקשרות פי' הגמ' עם פי' הזהר והוא כמש"ל ששרש ב' יצרין הן מבחי' ב' שמות הוי' אלקים והן הן בחי' עתיקא וז"א, וביאור הענין הנה בחי' ז"א הוא בחי' מדות עליונות חו"ג, וכמ"ש במד"ר ע"פ ביום עשות הוי' אלקים שבריאת העולם הי' בשתי מדות חו"ג כי אם הי' בריאת העולם ע"י מדת החסד בלבד חטאין יסגי' כו' וע"י מדה"ד בלבד לא יוכל העולם לעמוד, אבל בעת"י המתנשא מימות עולם לית שמאלא בהאי עתיקא וכולו טוב וחסד, וכמארז"ל בגמרא פסחים ע"פ ביום ההוא יהי' הוי' אחד כו', אטו האידנא לאו א' הוא, אלא בעוה"ז על שמועות טובות או' כו' ועל שמועות כו' ולע"ל כולו הטוב כו' מפני שלע"ל יאיר ויתגלה בחי' עת"י דלית שמאלא בהאי עתיקא, ולכן היצ"ט שרשו מבחי' חסד עליון דאצי' ששרשו נמשך מבחי' עתיקא קדישא, ולכן כולו טוב. אך י"ל איך שייך לומר שהיצה"ר שרשו נמשך מבחי' גבורה דז"א, והענין כי ארז"ל ביומא דס"ט אנשי כנה"ג החזירו העטרה ליושנה ירמי' ודניאל לא אמרו הגדול והגבור כו' אי' גבורותיו גוים מרקדין בהיכלו כו', והם אמרו זוהי גבורת גבורתו שכובש את יצרו כו' נמצא קראו רז"ל לבחי' גבורותיו ית' יצרו כו', ומבחי' מדה"ד בחי' גבורה נשתלשל בריבוי הצמצומים עד שנתהווה למטה יצה"ר (ובאמת קודם חטא עה"ד הי' היצה"ר למטה גם כן גבורות דקדושה רק אחר חטא עה"ד נתקלקל ונעשה רע כו') והו"ע שפי' הזהר תרין יודין דוייצר הן עתיקא קדישא וז"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.