תתקנג

התפשטות והמשכות אוא"ס ב"ה להיות סוכ"ע וממכ"ע והיו"ד הוא בחי' צמצום ישת חשך סתרו שכדי להיות התפשטות המשכה להיות ממכ"ע וסוכ"ע אפילו עולמות עליונים אין ערוך וכמשל טפה נגד ים אוקיינוס ויותר מכן לאין קץ כו' ולכך הוצרך להיות צמצום תחלה ואח"כ התפשטות וזהו היו"ד והיינו חכ', וזהו אני הוי' לא שניתי שאינו בגדר עלמין אפי' בבחי' סוכ"ע וממכ"ע, ובחי' זו נמשך בכל אדם להתבונן הוי' אחד אשר קודם שנברא העולם ומשנבה"ע ואחר העולם הכל שוה, וע"י התבוננות משכיל השכל של נה"ב ונכלל בחב"ד של נה"א, וממילא נכנע היצה"ר שהוא המדות דנה"ב לאהבה את הוי' וכמו שפי' רש"י בזכרי' ססי' ד' ע"פ שני בני היצהר יצ"ט ויצה"ר מתהפך לטוב בזכות התורה עכ"ל, וזהו וייצר ה' אלקי' שהם שרש חו"ג שמהם נשתלשלו יצ"ט ויצה"ר כמ"ש במא"א אות יו"ד כ"ב וז"ל יצ"ט ויצה"ר הם חסדי' וגבורות ב' יצרים והרע נאחז בגבורות ולכן נק' רע עכ"ל וכ"כ במק"מ פ' וארא דכ"ו ע"ב, ולכן ע"י בכל לבבך בשני יצריך נמשך יחוד הוי' אלקים סוכ"ע וממכ"ע שהם ג"כ שרש חסד וגבורה, כמובן ממ"ש בלק"ת פ' פנחס בד"ה את קרבני לחמי דרוש הראשון ובהביאור שם שעוה"ב היינו ג"ע נבנה על מדה"ד לפי שהוא בחי' ממכ"ע כו', וסכ"ע הוא חסד וימינו תחבקני כו' וע"ש בסידור בהביאור ע"פ את קרבני לחמי.

קיצור. אברהם נתברך בכוכבים כו' יעקב בעפר ובו נאמר ופרצת ימה כו', וייצר את האדם עפר, וייצר בשני יצרים, ונברא שיצה"ר כפוף ליצ"ט, וצ"ל ואהבת בכל לבבך בשני יצריך, ע"י כי הנפש כלולה משכל ומדות ובהגביר כח נה"א המשכלת ומתבוננת שמע ישראל, איך הוי' אלקינו, כי אלקינו ממכ"ע וסוכ"ע נמשך מאוא"ס ע"י צמצום וזהו היו"ד דשם הוי' וע"י התבוננות נכלל גם שכל של נה"ב בחכ' שבנה"א וממילא נכנע היצה"ר שהוא המדות של נה"ב, ונק' שני בני היצהר, וזהו וייצר הוי' אלקים שרש חו"ג, ולכן ע"י בכל לבבך בשני יצריך שהם חו"ג נעשה יחוד הוי' אלקים שורש חו"ג והוא ענין יחוד סוכ"ע וממכ"ע.

ג) והנה וייצר בשני יודין נמשך מן העפר מוכרח לומר שיש בהעפר ג"כ שרש לשני מדרגות אלו של יצ"ט ויצה"ר, כי יש בעפר ג"כ ב' בחי' האחד עפר דקדושה ד' יסודות ארמ"ע הם נמשכי' מד' אותיות הוי' והעפר ה' אחרונה מצמיח יש מאין משא"כ בג' יסודות העליונים והיינו משום נעוץ תחלתן בסופן, כתר עליון דאיהו כתר מל', כי הנה איתא בזח"ג נשא קמ"א ב' וייצר בתרי יודין למה רזא דע"ק ורזא דז"א, וצ"ל מאחר וייצר פירושו ב' יצרים איך שייכים לע"ק ולז"א ואיך שייך יצה"ר ח"ו לומר שנברא מז"א, אך כי כבר נזכר לעיל דשרש ב' יצרים נמשך מחו"ג, והנה שרש ענין חו"ג זהו הוי' אלקים, כנ"ל ססעי' ב', והוי' אלקים זהו ג"כ ע"ק וז"א שע"ק הוא חסד כי לית שמאלא בהאי ע"ק ולכן ארז"ל שלע"ל יהי' כולו הטוב והמטיב, וע"כ מדת זו דכולו הטוב והמטיב הוא עד"מ למעלה כמו יצ"ט למטה, וז"א נק' אלקים שיש בו מדה"ד, וע"ז ארז"ל יומא דס"ט ע"ב זהו גבורת גבורתו שכובש את יצרו, א"כ נלמוד שבהאדם שיש בו יצ"ט ויצה"ר שורש היצ"ט נמשך ע"י השתל' מחסד עליון ושורש החסד נמשך מע"ק