תתקנ4

דאיהו וגרמוהי חד כו', והן שבחי' ומדותיו ית' שנק' חכים ע"י התלבשותו בחכמה וחסיד בחסד, כו', וכמו שא"א להשיג מהו"ע כך א"א להשיג מהות דעתו כמ"ש בלק"א ח"ב פ"ז וע"ש פ"ח פ"י מענין יחוד זה דהיינו מדותיו עם מהו"ע שהוא היודע והוא המדע כו' ע"כ בספי' הנ"ל שפיר י"ל הריבוי בבחי' אין קץ ממש שהרי אין זה ריבוי חלקי' גבולי', כיון שכל מדה מיוחדת עם א"ס ב"ה ועיקר הדבר שעל א"ס ב"ה נא' החקר אלוה תמצא כיון שברא את השכל א"כ אין שייך שהשכל יחקור עליו וא"כ המופת והנחה הנ"ל שא"א להיות דבר שבגדר מספר שיהי' בלי גבול אמת הוא בנבראים משא"כ בספי' דאצי' כו', וכן הסכימו הפלוסופים עצמן שהשבחי' והשלימות אצל הבורא ית' הם בלי תכלית ופרשו בזה הפסוק מה יקרו רעיך כו' מחול ירבון הקיצותי ועודי עמך פי' רעיך המחשבותיו ית' שהן בחי' ע"ס דאצי' מחול ירבון מצד התכללות ע"ס זמ"ז שהן בבחי' א"ס וזהו מחול ירבון כי חול הים יש לו מספר באמת רק שלא יספר מרוב, משא"כ רעיך מחול ירבון שאין להם מספר כלל, ואיך אפשר להיות מספר בלי מספר לזה אמר הקיצותי ועודי עמך שהרי איהו וגרמוהי חד, ע"כ הממנו יפלא כו' דבזה לא שייך חקירה הנ"ל. ולקרב אל השכל תירוץ זה הוא עפמ"ש במ"א טוב טעם למה שנא' בלשון המקובלים לשון בחי' כתר בחי' חכמה בחי' חסד כו' דהיינו לפי שהתחלקות הספי' אינו כמו התחלקות גשמי כמו התחלקות ה' אצבעות מהיד כי באמת למעלה הכל נושא א' מאחר דאיהו וגרמוהי חד, אלא עד"מ נושא זה כלול מכך וכך כחות כמו כח החכמה וכח החסד כו' אבל אינו התחלקות לחלקים ממש ח"ו לכן נק' בחי' כמו בחי' שבכסףשאומרים שיש בו כך וכך בחי' כסףכך וכך בחי' סיגים שאינן נחלקים שהרי מ"מ כולם גוש וחתיכה א', וכיון שכן שאין זה התחלקות ממש רק שיש בו כך וכך בחי' וכחות וכולם בעצם א' לק"מ זה שיוכל להיות הבחי' לאין קץ ממש.

אך עדיין יש לבאר דמה שנת' דהמספר בע"ס דאצי' הוא אין מספר הוא תלוי דוקא כשנמשך בהם תוספות גילוי אור מא"ס ב"ה, וזה נת' שבת פ' במדבר תקס"ו ע"פ שאו את ראש כו' לגלגלתם דמספר בנ"י ס"ר נמשך מצד התכללות ו"ק דז"א כ"א יש בה ק' אלףע"י התכללותה מיו"ד ויו"ד מיו"ד ויו"ד פעמים יו"ד ק' כו', והתכללות זו ה"פ עולה ת"ר אלפים, ומ"ש והי' מספר בנ"י כו' לא יספר כו' היינו ע"י תוס' כי התכללות הנ"ל רק ת"ר אלףזהו נאצל בסוד שרש אבל בסוד תוס' יוכל להיות אשר לא יספר כו', ותוס' זו הוא המשכה מאא"ס כי הריבוי של המספר לא"ס הוא מצד כח א"ס ב"ה הכל יכול כמ"ש במ"א ע"פ מאמר הזהר פ' חיי שרה כבוצינא דא דאתפרשא מינה נהורין לכל סטר כו' שהריבוי המופלג לא"ס הוא דוקא מצד הכ"ע שהוא בחי' א"ס שעז"נ בת"ז שהי' יכול להיות ספי' לאין קץ, ובזה יתיישב מה שיש סתירה בכתבים דלפעמים נא' שכל מה שנמשך האור וההשתל' למטה נעשה התחלקות וריבוי יותר כמ"ש ע"פ והנה אנחנו מאלמים אלומים כו' ולפעמים נא' להיפוך יחידות בז"א ועשירי' באו"א מאות בא"א עד רבבות בע"י כו', אלא שיש ב' בחי' התחלקות הא' בחי' הפירוד ממש כמו ה' אצבעות שכל א' בפ"ע זו היא למטה יותר, אבל הריבוי ע"ד ענין בחי' זה למעלה יותר וכו'. וזהו את מספר ימיך אמלא דהמצות נמשכים מרמ"ח אברים דז"א שהן בחי' מספר, אך ע"י גילוי א"ס ב"ה שרש המצות הוא חד דרגא דא"א