תתקנ

והיינו לפי שממשיכי' מבחי' א"ס ב"ה ממש שלמעלה מבחי' הארה המתחלקת בתרי"ג בחי' שזהו בחי' ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה הוא דמות כבוד הוי' אבל בתשו' כתיב לפני הוי' תטהרו למעלה מבחי' שם הוי' כו' והוא מ"ש אנת הוא חד ולא בחושבן כו' דהיינו שאינו בגדר מספר כלל וכמ"ש בס"י לפני אחד מה אתה סופר לפני אחד דוקא דהיינו בחי' יחיד כי בבחי' אחד שייך בחי' חשבון כמו האדם הוא אחד אעפ"כ הוא כלול מתרי"ג בחי' כנ"ל רק שלמעלה בבחי' אדם העליון החשבון הוא בלי מספר כנ"ל בפי' מי מנה ומספר את רובע ישראל שהוא בחי' שם הוי' כי שרית עם אלקים אבל לפני אחד דהוא אא"ס ב"ה עצמו יחיד ומיוחד קודם שמתלבש להיות כמראה אדם ברמ"ח מ"ע שהן רמ"ח אברים כו' מה אתה סופר כי הוא אינו בגדר מספר כלל כי פי' גדר מספר היינו מה שמתחלק לחלקים רק שאין לו מספר מעוצם הריבוי כמ"ש היש מספר לגדודיו כו' משא"כ הוא ית' הוא פשוט בתה"פ ואינו מתחלק לחלקים ח"ו וזהו בחי' יחיד כו', והזוכים להמשיך מאא"ס ב"ה עצמו יחיד ומיוחד הוא דוקא ע"י בחי' תשובה שהוא בחי' עומקא דלבא והוא בחי' יחידה שבנפש שמקבלת מבחי' אנת הוא חד ולא בחושבן כו'.

והענין דהנה כתיב ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך וכן דהמע"ה אמר בכל לבי דרשתיך וצ"ל מהו הפי' בכל לבבך, אך הענין משום שהנשמה יש בה מעלות ומדריגות רבות זו גבוה מזו ודרך כלל הן ה' בחי' נר"נ ח"י, וכמו עד"מ באדם יש כמה בחי' ומדריגות בהתפעלות אפילו במילי דעלמא יש ענין שמתפעל ממנו מעט כשנוגע לו הדבר מעט ואז אין כל לבו בהתפעלות זו ויכול להיות לבו פונה רובו ככולו לענינים אחרים, ויש ענין הנוגע לו יותר יתפעל ממנו ביותר כו' עד שיש ענין גדול מאד מאד הנוגע לו עד הנפש ועד בכלל שכל חיותו תלוי בזה ומתפעל ממנו בכל לבו דהיינו שלא נשאר שום מקום פנוי בלב לפנות לדבר אחר זולת בענין ההוא כו' כי כל לבו דהיינו עד פנימיות לבו ועד בכלל בהענין ההוא ולמעלה מהדעת כו', וכך הוא ממש בעבודה שבלב היינו בחינת יחידה שהיא נקודת פנימי' הלב שהיא למעלה מהדעת כו', וזהו נק' בכל לבבך שלא נשאר שום חלק בלבו שלא נתפעל כו', מה שאין כן בחי' נפש רוח נשמה חי' אינו עדיין בכל לבבך כו' ולפי שהתפעלות זו דיחידה הוא בכל לבבך למעלה מבחינת התחלקות מדריגות הלב דנרנ"ח שהם רק חלקים ולא כל הלב כו', לכך על ידי זה ממשיך מבחי' א"ס ב"ה כמו שהוא למעלה מהתחלקות בבחי' חשבון ומספר כו', והזוכים לזה הם בחי' בע"ת כי להיות שהי' בהיפוך והיתה נפשו בארץ צי' ועיףועי"ז ויצעקו אל הוי' בצר להם ואז יתגלה אה"ר ועצומה זו וכמ"ש ופרעה הקריב כו' שהקריב את ישראל לאביהם שבשמים, אך קריבה זו הוא ג"כ ע"י בחי' פרעה דקדושה כי פרעה אותיות העפר והוא מ"ש ונפשי כעפר לכל תהי' וזהו ג"כ מבחי' תשובה כמ"ש הרמב"ם בהל' תשובה דרכן של בע"ת להיות שפלים וענוים ביותר כו' כי מהיפוך הענוה נמשך החטא כמ"ש ורם לבבך ושכחת את ה' כו' וז"ש גבי תשובה יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה כו' ולכן ארז"ל כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו כו' וד"ל.