תתקמ

ארץ שמעי דבר ה' ולע"ל כתי' כי תהיו אתם לי ארץ חפץ וכדלקמן, ובחי' מטרא בעלא דארעא הוא בחי' התומ"צ וכמ"ש כי כאשר ירד הגשם כו' כן יהי' דברי אשר יצא מפי כו' וכמארז"ל ביום חתונתו זה מ"ת שנק' התו' חתן וכנס"י נק' כלה כי ישראל מתקשראן באורייתא כו'. והנה ומספר את רובע ישראל יש בו ב' פי' הא' הוא דקאי אדלעיל מיני' מי מנה כו' ומספר כו' דהיינו שאין מספר או דהוא מלתא בפ"ע ומספר שיש מספר כו'. ויובן זה ע"פ מ"ש והי' מספר בנ"י כחול הים אשר לא ימד ולא יספר כו', ופי' בגמרא שבזמן שישראל עושין רש"מ הוא אשר לא יספר ובזמן שאין עושין רש"מ והי' מספר כו'. אך להבין איך שייך לומר כן כאן במספר רובע ישראל שהוא בחי' תומ"צ עצמן כו'. והנה ידוע מ"ש (בזח"א דקכ"ט) ע"פ ואברהם זקן בא בימים כו' זכאין אינון מאריהון דתשובה דהא בשעתא חדא ביומא חדא ברגעא חדא קריבין לגבי קוב"ה מה דלא הוה הכי אפי' לצ"ג דאתקריבו גבי קוב"ה בכמה שנין, אברהם לא עאל באינון יומין עילאין עד דהוה סיב כו' אבל מאריה דתשובה מיד עאל ואתדבק בי' בקוב"ה. והנה פי' עאל באינון יומין היינו הלבושים הנעשים להנשמה בג"ע מהתומ"צ וכך ימים נתנו לו לאדם כפי שיעור הלבושי' שצריך לתקן וכמ"ש ימי שנותינו בהם שבעים שנה כו', וצ"ל למה בצדיקים תלוי ענין הלבושים הנעשים מהמצות הם ביומין דוקא ובבע"ת אין תלוי בזמן כלל רק ברגעא חדא.

(נת' ענין רובע ישראל רביעא מיטרא בעלא דארעא וכן תומ"צ כי כאשר ירד הגשם כו' כן דברי כו' ביום חתונתו כו' ישראל מתקשראן באורייתא. והנה ומספר ב' פי' כמו והי' מספר כו' לא ימד ולא יספר כו' עושין רש"מ כו', אך איך שייך זה כאן, צריך להקדים שמה בצדיקים המצות תלוי ביומין, ובבע"ת בריגעא).

ב) והענין דהנה האדם הוא עולם קטן, וכמו שיש בעולם ד' יסודות ארמ"ע כך יש בנפש האדם ד' יסודות וכמ"ש (קהלת ג' י"א) גם את העולם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים מראש ועד סוף. פי' שהעולם נתן בלבם של בנ"א דהיינו ד' יסודות שלו בזה הוא מתקן את כל העולם כולו. ולהבין זה מהו"ע תיקון ד' יסודות של העולם ומהו ענין בחי' ד' יסודות שבלב בנ"א, וגם להבין פי' סיפא דקרא אשר לא ימצא האדם כו' מראש ועד סוףדלכאורה הוא סתירה לרישא דקרא שהרי הד' יסודות יש בהם ראש וסוףרוח ואש למעלה ומים ועפר למטה כו' וא"כ כיון דפי' גם את העולם נתן בלבם היינו תיקון ד"י העולם ע"י תיקון ד"י שבאדם הרי זהו בחי' ראש וסוףכסדר הד"י שיש בהן ראש וסוףוא"כ איך אמר אשר לא ימצא כו' ראש וסוף. ויובן בהקדים ביאור ענין הד"י ארמ"ע, כי הנה מבואר בע"ח (שמ"א פ"ג) ובשע"ק להרח"ו דכמו שיש ד"י גשמיי' בזה העולם הגשמי כך יש גם כן ד' יסודות אלו ברוחניות בכל עולם, וכמו שכתב גם כן הרמב"ן על פסוק עושה מלאכיו