תתקלח

בהקיצור סעיףא'. ובפ' צו בד"ה והיה אור הלבנה ושם פ"ג בענין ונערים פני זקנים ילבינו. נמצא בענין עפר יעקב יש ד' פירושים, הא' עפר ע"ש שמצמיח זורע צדקות ומ"ש ומצמיח ישועות כי כארץ תוציא צמחה, הב' שנעשה שכן לעפר בחי' למסור נפשו באחד, ובאמת הא בהא תליא שעי"ז יש בו כח הצומח, הג' שע"י איהי עפר איהו עופר, הד' שגם ביעקב יש בחי' עופר בחורים שכובשים את יצרם.

סעיףו' המצות שעושים בעפר. ס"ט מילה. ס"ח בירור הניצוצות.

והנה ארז"ל במד"ר פ' ויצא פכ"ט וכ"ה במד"ר פ' לך לך ס"פ מ"א מה עפר אינו מתברך אלא במים כך ישראל אינן מתברכין אלא בזכות התורה שנמשלה למים וזהו שלאחר שנאמר מי מנה עפר יעקב נאמר ומספר את רובע ישראל, רובע היינו מטר כמ"ש במשנה בשביעית פ"ט משנה ו' עד שתרד רביעה שנייה ופי' הרע"ו רביעה על שם שהמטר רובע את הארץ ומולידה כזכר זה שרובע את הנקבה, וכך ישראל שמתברכין בזכות התורה היינו ג"כ ע"ד הנ"ל שבחי' יעקב שרשו מבחי' עפר ה' אחרונה של שם והתורה היא מבחי' וא"ו של שם שממנו נמשך בחי' הגשם והמטר לבחי' ה"א אחרונה וכמ"ש בלק"ת פ' בחקתי ע"פ ונתתי גשמיכם מבואר הקושיא שארז"ל רפ"ק דתענית דףהראשון סע"א ג' מפתחות שלא נמסרו לשליח ואחד מהן של גשמים וקשה דהא ארז"ל ג"כ שם דףיו"ד ע"א ע"פ נותן מטר ע"פ ארץ ושולח מים ע"פ חוצות, א"י משקה אותה הקב"ה בעצמו וכל העולם כולו ע"י שליח.

וענין רובע ישראל רביעותיהן של ישראל זהו יחוד גופני המשכת מ"ד שרשו מעצם החכ' שלמעלה מבחי' המשכת החכ' בעשרה מאמרות להחיות העולמות, וזהו בן פורת יוסףבחי' ונהר יוצא מעדן עיין זח"א ר"פ נח, וענין יושב וסופר רביעותיהן לשון זיכוך ע"ד את מספר ימיך השמים מספרים זה ספר תולדות אדם אור מים רקיע, לפי"ז מי מנה עפר יעקב זהו העלאת מ"ן שזהו מבחי' עפר מ' ומספר את רובע ישראל זהו המשכת מ"ד, עוד פי' רביעותיהן לשון חלק רביעי רביעי מן מדידו דישראל איהו ברית חיבור ג' עם דלי"ת ומזה יובן המד"ר פ' ויגש פצ"ד כשרףהזה כו'. סעיףא' ב' ג'.

עוי"ל רובע ישראל שהם ד' דגלים דוגמת והחיות נושאות וממשיכות מאוא"ס ממש לכן דבר גדול מעשה מרכבה, ועי"ז מי מנה ומספר היש מספר כו', ועד"ז י"ל ענין ד' ציצית שהם ג"כ בטלית מרובעת דוקא על ד' כנפות הבגד שהן ג"כ נגד ד' חיות נושאות ולכן נק' גדיל כי גדיל אותיות דגל כו'. סעיףטו.

עוי"ל רובע ישראל הם ד' אמות של הלכה עמ"ש בד"ה מהלכים בין העומדים, וד' עמו שהלכה כמותו, ההפרש בין הלכה לאלו דא"ח ע"ד משה מפי עצמו וברוה"ק ובין וידבר ה' אל משה כי הלכה התלבשות