תתקלז

דנוק' דהיינו שע"י יעקב נעשה היחוד בזו"נ משא"כ ע"י אברהם ויצחק והוא כמבואר בזהר פ' חיי דקל"ג סע"א אברהם חבק לה ולא יתיר כו' ועמ"ש מזה ע"פ וה' ברך את אברהם בכל וזשארז"ל במד"ר פ' בחקתי פל"ו ורבנן אמרי אברהם עצמו לא נברא אלא בזכותו של יעקב כו' (עפר אינו מתברך אלא במים זהו רובע ישראל לשון רביעה וזהו ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ע' ד"ה אם בחקתי) ועמ"ש ע"פ ונתנה הארץ יבולה ויש בו דוקא כח הצומח וע' מד"ר פ' בראשית ר"פ י"ג ע"פ וכל שיח השדה ובפ' אחרי ר"פ כ"ב ע"פ ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד אפילו הוא מלך ושולט מסוףהעולם ועד סופו לשדה נעבד עבדת ארעא שהיא מ' וגם בהמ"ק נק' שדה במד"ר פ' בראשית שם שעי"ז מקריבין את קרבני לחמי רעייתי פרנסתי, גם ג' מועדים הם בזמני התבואה חודש האביב וחג הקציר חג האסיףהמשכת שערה שעור ה' חטה כ"ב אתוון דאורייתא והמועדים הם מועדי הוי' המשכת מוחין לז"א נמצא מלך לשדה נעבד, וע' מד"ר תולדות ס"פ ס"ה ע"פ כריח שדה אשר ברכו ה', ובחי' שדה זו זהו ענין עפר יעקב והיינו זרעך כעפר הארץ, וע' בסידור שער בהמ"ז בד"ה ת"ר מניין לבהמ"ז מן התורה בענין ברכת הארץ שהיא מדאורייתא גם עכשיו, וע' מד"ר בראשית פי"ד ע"פ וייצר כו' עפר מן האדמה דורש ג"כ לשון עופר האילים דהיינו בחור וחזק עומד על מעמדו. עוד עפר יעקב סי"ד וט"ו, וענין עפר הארץ היינו כי ארץ יש גם כן ארץ מלחה אבל עפר זהו שמגדל צמחים כמ"ש בגמרא פרק כיסוי הדם דפ"ח ע"ב ובתוספת שם ד"ה שוחק דעפר דקרא לא איירי אלא בסתם עפר דמגדל צמחין כו'. י"ל מי מנה עפר יעקב בחור שכובש את יצרו ושומר הברית כמ"ש בערוך. רובע ישראל כשמקדש א"ע בשעת תשמיש. זה מסעי' ה'.

סעיף י"ג. עפר יעקב ע"ד אל תיראי תולעת יעקב, ואנכי עפר ואפר, ספ"ו דחולין כמי שאינו, שנאן שאינן, וזה"ע ק"ש למסור נפשו באחד ר"ל ע"י אלפי שנאן עי"ז אח"כ ושט בח"י עולמות זהו ההמשכה מלמעלה למטה כמ"ש בת"א בד"ה יביאו לבוש מלכות והמשכה זו שמלמעלה למטה הוא על ידי העלאה דאלפי שנאן שאינן, וזהו באדם ק"ש וח"י ברכאן דצלותא, יחי' מתיך שוכני עפר שנעשה שכן לעפר בחייו, וזהו והיה זרעך כעפר הארץ, וע"י מס"נ בק"ש מגיע לבחי' אליו ולא למדותיו ומזה נמשך ופרצת ימה.

סעיף י"ד שי"ל שעי"ז נמשך סוב דודי וכו' לעופר האילים איהי עפר ואיהו עופר, וזהו המשכה עליונה יותר מבחי' כי תרכב על סוסיך.

סעיף ט"ו פי' עפר יעקב מבואר בילמדנו בחורים שכובשים את יצרם לשון עופר האילים וכן פי' במד"ר ע"פ עפר מן האדמה, וזהו ענין אתכפייא, זכרתי לך חסד נעורייך לכתך אחרי במדבר, וע' בד"ה ואשה כי תדור בענין בנעוריה.