תתקלג

עפר כי ונפשי כעפר לכל תהי' ואז דוקא פתח לבי בתורתך ובמצותיך תרדוףנפשי כו', וכמ"כ למעלה גורם בבחי' אדם דאצילות ז"א שיהי' ג"כ אדמה לעליון א"א וכענין קוב"ה מצלי יה"ר מלפני שיכבשו רחמי את כעסי דהיינו ע"י שמאירים בו מדת דא"א שהם בבחי' רב חסד כו' וכן בשבת מתעלה ז"א במקום אבא כו', וזהו סוב דודי ודמה לך פי' דודי היינו ז"א סוב דודי עליית ז"א להיות ודמה לך למהו"ע ית', ומזה נמשך שיכבשו רחמי כו' ואתנהג עם בני לפנים משוה"ד, וזוה ודמה לך כו' לעופר האילים שמרוצתו בדילוג ובקפיצה שלא בהדרגה, וזהו ענין אהבתי אתכם אמר ה', וזהו איהי עפר ואיהו עופר, וזהו ג"כ פי' מי מנה עפר יעקב עופר יעקב וכדלקמן ססעי' ב'.

ב) והנה ארז"ל פ'"ק דסוטה דףה' ע"א וא"ר אליעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח אין עפרו ננער (מקיץ בתחיית המתים, רש"י ועמ"ש ע"פ אשבעה בהקיץ תמונתך) שנאמר הקיצו ורננו שוכני עפר, שוכבי עפר לא נאמר אלא שוכני עפר מי שנעשה שכן לעפר בחייו (משפיל עצמו לעפר רש"י), ואפ"ל בזה הטעם ע"ד מ"ש בסידור שער התפלה בד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו, בענין כל המשפיל א"ע הקב"ה מגביהו שנאמר אם נבלת בהתנשא, וכמשל העיגול שאין בו מעלה ומטה וכאשר נדחה למטה תחתית העיגול הנה הוא למעלה כידוע היינו שיוכל לדבק א"ע בבחי' סוכ"ע שאין בו מעלה ומטה וכמ"ש ומתחת זרועות עולם ועל כן המשפיל עצמו הקב"ה שהוא סוכ"ע מגביהו עכ"ל. וזהו כמו יסוד העפר מה שיש בו כח הצומח שאינו ביסודות העליונים זהו לפי שהוא שפל יותר וקרוב יותר לבחי' סוכ"ע מצד המטה כו' עד"מ כמ"ש באג"ה ד"ה איהו וחיוהי בסופו גבי ותחת רגליו ע"ק מאיר אור א"ס ב"ה הסוכ"ע בלי הפסק רב ביניהם רק עיגולי א"ק לבדו כו' עכ"ל ע"ש, נמצא כשמשפיל א"ע הרי הוא קרוב יותר לבחי' סוכ"ע מה שמאיר מלמטה כו'. גם ע"ד מ"ש בד"ה שימני כחותם שע"י בחי' חותם שוקע שמלמטה שהוא ענין השפלות עי"ז דוקא מאיר חותם בולט שמלמעלה אשר מבחי' זו נמשך תח"ה שהוא ע"י גילוי סוכ"ע דוקא כמ"ש בת"א פ' יתרו בד"ה ענין האבות הן הן המרכבה. ולכן מאיר בחי' זו ביסוד העפר דוקא שהוא ה' אחרונה דשם הוי' כי נעוץ תחלתן בסופן דוקא, וזהו פי' מי שנעשה שכן לעפר בחייו ר"ל שבחי' יסוד העפר מ' דאצילות שורה ושוכן בה. וכן עד"ז פי' בכלי פז ישעי' כ"ו ע"פ הקיצו, וע"י שיסוד העפר שבאצילות שוכן בו בחייו עי"ז יזכה שיהי' עפרו ננער. וזהו ג"כ פי' מי מנה עפר יעקב, כמו מי יקום יעקב כי קטן הוא היינו שע"י שיעקב הוא קטן מאד בעיניו כדפי' באגה"ק סי' ב' ד"ה קטונתי מכל החסדים עי"ז בחי' מי, שהוא בחי' מי ברא אלה, יקום את יעקב. וכן בחי' מי מנה עפר יעקב שיקום בתח"ה, וכן פי' הבחיי מי מנה עפר יעקב אלו ישיני עפר שבזמן התחי' אין להם מנין ומספר כו'. ובזח"ג פ' בלק דףר"ד ע"א פי' מי מנה כד"א וימן להם המלך, ומשלוח מנות, יהיב ליה נבזבזא רב ויקרא, והיינו ההמשכה בבחי' עפר יעקב מ' שנמשך בה מבחי' כתר שעי"ז דוקא ינערו מעפרם כו', וכמו לחנה יתן מנה אחת אפים, ות"י חולק חד בחירי, וכן י"ל בחי' מי מנה של עפר יעקב ע"ד ויצא מן בת ציון כל הדרה וארז"ל במדרש איכה מן בת

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.