תתקל

הם נמשלו לשני עפרים ואותיות התורה עצמן נק' סוסים כנ"ל, עוד פירש"י שני שדיך קאי על שני הלוחות כי הלוחות חרות על הלוחות אותיות החקיקה שלמעלה מבחי' תשב"כ ובהם תר"ך אותיות מבחי' כתר כו', גם במשה ואהרן כתיב ונחנו מה שזהו ענין כמי שאינו אלפי שנאן כנ"ל.

טו) בת"א ע"פ מי מנה וז"ל מאן יכול לממני דעדקיא דבית יעקב דאמיר עליהון יסגון כעפרא דארעא. או חדא מארבע משריתא דישראל עכ"ל. ופי' דעדקיא היינו נער ישראל כמ"ש במתורגמן ערך עדק, ובמד"ר פ' בראשית פי"ד ע"פ וייצר כו' עפר מן האדמה ר' יהודה בר' סימון אמר עופר (ופי' המ"כ עפר דורש לשון עופר בחור וחזק עומד על מעמדו ותקפו כמו עופר האילים) עולם (נער בחור לשון עלם) על מליאתו נברא כו' כבני עשרים שנה נבראו, א"כ התרגום מפרש עפר יעקב ע"ד עפר מן האדמה דפי' המד"ר ג"כ לשון עופר והיינו נער וכ"כ בערוך ערך עפר (השני) וז"ל בילמדנו מי מנה עפר יעקב מי מנה עפרים שיש בהם שהגיעו לעונת אשה וכובשין את יצרן ואין עוברין עבירה פי' בחורים עכ"ל הביאו בעה"כ של סה"ד, וז"ל המתורגמן דק מחוספס דק ככפור בפ' בשלח ט"ז י"ד תרגום דעדק מקלףדעדק כגיר, שער צהוב דק בפ' תזריע י"ג למ"ד שערא סומקא דעדק והלעז של דק דין, ובישעי' סי' כ"ב כ"ד כל כלי הקטן ת"י מרברביא עד דעדקניא, אל הקטנות ממך ביחזקאל סי' ט"ז ס"א עם דעדקין מינך, שליו הייתי ויפרפרני באיוב סי' ט"ז י"ב שליוא הויתי ודעדקינני ושם הפי' פירר אותי לפירורים וכן והדוך רשעים תחתם באיוב סי' מ"ם י"ב תרגום ודעדק חייביא באתריהן ובמ"צ פי' והדוך ענין כתישה כמו תשב אנוש עד דכא וכמו נשבר ונדכא א"כ לפי"ז דעדק יש בו שני ענינים א' שהקטנים נקראים כן ב' ענין כתישה ופירור עכ"ל. וע' בספר דברי דוד מהט"ז על התורה כתב דעדקייא לא ידענא ונעלם ממנו דברי המתורגמן הנ"ל. אך מהו שייך לעפר יעקב שיהי' קאי על קטני ישראל כבר מבואר לעיל בשם המד"ר פ' בראשית דעפר יש לפרשו עופר וכ"כ בילמדנו כנ"ל וכן הוא בבעל הטורים כתב עפר יעקב כמו עופר האילים ע"ש כי נער ישראל ואוהבהו נמצא עפר יש לפרשו עופר דהיינו איל בחור כדפרש"י בשה"ש סי' ב' ע"פ או לעופר האילים, וענין מי מנה עפר יעקב כפשוטו ע"ד ושמתי זרעך כעפר הארץ כו' בפ' לך לך י"ג. אך י"ל עוד עפמ"ש זכרתי לך חסד נעורייך כו' לכתך אחרי במדבר כו' ופי' לכתך אחרי במדבר מבואר בת"א פ' תצוה בד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק שזהו ענין מדריגת אתכפייא שהוא בחי' אחוריים לגבי אתהפכא ולכן נק' זה עפר יעקב כי יעקב הוא עדיין בבחי' אתכפייא וישראל הוא אתהפכא כמ"ש סד"ה תקעו בחודש דרוש הראשון בפי' כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב ובד"ה לא הביט און ביעקב, ומ"מ מבואר בד"ה קחו מאתכם תרומה שיש בבחי' אתכפי' מעלה יתירה מבבחי' אתהפכא שע"י ביטול זה ממשיך מבחי' סוכ"ע שהוא בחי' אין וע"ד מארז"ל ספ"ו דחולין ע"פ תולה ארץ על בלימה על מי שבולם א"ע כו' שהוא ענין אתכפייא וגם בחי' שתיקה זהו ענין קיום מל"ת שגבוהים ממ"ע וזהו חסד נעורייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה פי' לא הוא ל"ת ושרשו מפסוק לא יהי' לך