תתקיט

וממשלה להשכל על המדות מוח שליט על הלב, לכן הציווי הוא על נפש השכלית בפסוק ראשון להתבונן בהוי' אחד וממילא יבא לקיום ואהבת כו' בשני יצריך כו' כי החכמה שבנפש השכלית מושל על מדות שבנה"ב שנק' יצה"ר כו' כי המדות נלקחים מן השכל כו'.

ב) והנה וייצר הוי' אלקים שם מלא, ובכל מע"ב לא נז' רק שם אלקים, כי מע"ב בכדי שיתהווה יש מאין בבחי' גבול ומדה הוא על ידי צמצום ומגן דשם אלקים המכסה ומסתיר על שם הוי', אך כללות כל התורה שיהי' יחוד הוי' אלקים כמ"ש וידעת היום כו' כי הוי' הוא האלקים והוא ע"י ביטול היצה"ר להיצ"ט, כי שרש היצ"ט והנה"א מבחי' שם הוי' כמ"ש בנים אתם להוי' כו' ושרש נה"ב והשכלית מבחי' שם אלקים מקור לחיות שבמרכבה כו' וע"י ביטול היצה"ר לנה"א גורם למעלה יחוד והתכללות שם אלקים בשם הוי' שלא יסתיר ויהי' גילוי שם הוי' כמ"ש לע"ל ונגלה כבוד הוי' כו', ובזה יתורץ הקושי' למה ברא היצה"ר בכדי שע"י אתכפייא ואתהפכא ביטול היצה"ר לנה"א יגרום למעלה שיהי' יחוד הוי' אלקים ויומשך גילוי אלקות בעולמות, והנה וייצר בתרין יודי"ן בתרין יצרין ברא מן העפר מוכרח לומר שיש בהעפר ג"כ שתי מדריגות אלו של יצ"ט ויצה"ר, כי יש עפר דקדושה ועפר דקליפה כי אנו רואים שלא נמצא בכל העולם רק ד' יסודות ארמ"ע, ועפר הוא מדריגה התחתונה, ואעפ"כ יש יתרון מעלה בעפר מה שאין בג' היסודות שלמעלה הימנה, והוא שמצמיח מאין ליש בכל שנה התחדשות תבואות ופירות ואילנות יש ע"י זריעה ויש שלא ע"י זריעה, ולכן נאמר ע"ז מלך לשדה נעבד כי ארץ ממנה יצא לחם כו', ובג' יסודות אר"מ שלמעלה הימנה אין בהם התחדשות כלל, וידוע שכח התהוות יש מאין הוא כח א"ס ב"ה, אך ידוע הכלל שנתב"ס וסוב"ת, כמ"ש מבלי ימצא ראש וסוףכו' כמו שהוא ית' א"ס כך נבה"ע על אופן שאין ראש וסוףויש כח במדריגה התחתונה בבחי' עפר מה שאין בג' יסודות שלמעלה הימנה, והוא ששרש הד' יסודות הוא מבחי' ד' אותיות דשם הוי' ועפר הוא מבחי' ה' אחרונה דשם הוי' בחי' מלכות כל עולמים, כמארז"ל בהבראם בה' זעירא כו' שמקור הנבראים דבי"ע מאין ליש הוא מבחי' מל' וכח התהוות העולמות מאין ליש הוא כח א"ס ב"ה והוא ע"י בחי' מל' סופא דכל דרגין דוקא אלא הטעם מפני שנתב"ס כמ"ש בפתח אלי' כתר עליון איהו כתר מל' כו', ושרש בחי' מל' מבחי' כתר עליון סוכ"ע, ולכן ארז"ל אדה"ר ממקום כפרתו נברא ממזבח שנאמר מזבח אדמה כו' ומזבח הוא בחי' מל' עפר מן האדמה, ובנפש בחי' עפר שבקדושה כמ"ש ונפשי כעפר לכל תהיה בחי' שפלות וביטול עד"מ עפר שהכל דשין עליה, ועי"ז פתח לבי בתורתיך שעל התורה נאמר ה' קנני ראשית דרכו שראשית גילוי אא"ס בתורה, ובמצותיך תרדוףנפשי תרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן תר"ך עמודי אור כתר עליון הכל נמשך ע"י ונפשי כעפר לכל תהי' כו' הוא בחי' ענווה, ומרע"ה שבחו הכתוב והאיש משה עניו מאד ולא שבחו בחכמה שהתורה ניתנה ע"י, וכן ארז"ל ע"פ הקיצו ורננו שוכני עפר כו' בעפר לא נאמר אלא עפר מי שנעשה שכן לעפר בחייו שבחי' עפר שפלות וביטול שוכן אצלו בחייו, וכן ארז"ל כל המשפיל א"ע הקב"ה מגביהו שנאמר אם נבלת בהתנשא כו' כי הקב"ה סוכ"ע כמ"ש ומתחת זרועות עולם, ועד"מ עיגול אין בו מעלה ומטה, וכשמשפיל א"ע עד תחתית ממילא נעשה קרוב לתחתית העיגול,