תתקטו

אבל ביחו"ת שייך השגה ממש בהתהוות מאין ליש וזהו כענין ההפרש בין ראי' להבטה כו' והוא כענין ההפרש בין עלמא דאתכסיא לעלמא דאתגלייא שבבחי' עלמא דאתגליא שייך הבטה ממש וכמ"ש במ"א בענין מדבר שור שהוא עלמא דאתגליא בת"א פ' בשלח בסד"ה וירא ישראל כו' משא"כ בעלמא דאתכסיא אין שייך הבטה ממש כ"א ע"ד מציץ מן החרכים כו', וזהו ענין יחד לבבי כו' ויחד לבבינו כו' שיומשך ויתגלה פנימי' הלב שמבחי' צורים והרים בחיצוני' הלב שמבחי' גבעות, כנז' בד"ה מי מנה הנ"ל ובת"א ס"פ בראשית סד"ה להבין ענין הברכות, והוא ענין התחברות האבות ואמהות וכענין יחוד נקודה בהיכלא בד"ה ראה אנכי, וע"י יחוד זה נעשה א"ח עט"ב בירור ב"ן כו' וזהו ענין באר מ"ח היוצא דרך הארץ וכמ"ש ארץ נחלי מים עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר בפ' עקב ח' ח' משא"כ מבחי' צורים אין שייך זה כי זהו נס להיות ההפכי הצור אגם מים כו' כ"א זהו נמשך מבחי' ומגבעות כו'. והנה אשורנו ג"כ לשון חומה כמ"ש ברבות בשלח ס"פ כ"ד בענין מדבר שור כמה פירושים ואחד מהן לשון חומה, וכך י"ל ג"כ כאן דהיינו מגבעות דוקא אשורנו בחי' נקבה תסובב גבר כו' כנ"ל וזהו בנות צעדה עלי שור.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.