תתקיג

כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלקים לעולם בתלים ע"ג ח', ופי' צור לבבי היינו תוקףלבבי כן פי' הראב"ע וענין תוקףלבבי היינו בחי' אה"ר וכענין תעלומות לב בד"ה ביום השמיני שלח ובד"ה ושמתי כדכד בענין וכל גבולך לאבני חפץ ענין חפיצה וחשיקה כו' ובחי' נחל איתן הנז' בד"ה ראה אנכי והיינו שהמשכה זו בלב באה מבחי' איתן יסוד אבא וזהו ג"כ ענין צור הנז' במא"א אות צ' סי"ח צור נק' חכ' כו' ולפעמים יסוד אימא וזהו ענין נקודה בהיכלי' ותרין ריעין שזהו בחי' איתן כמ"ש באגה"ק בסופו בד"ה וצדקה כנחל איתן והיינו שמזה נמשך בחי' ממעמקים קראתיך ב' עומקי הלב פנימיות הלב ותעלומות לב ששרשם מב' יסודות דאו"א כנז' ע"פ כי תצא ובביאור ע"פ כי המצוה הזאת, וזהו ענין כלה שארי כו' צור לבבי פי' כלה שארי אשתיצי גושמי היא כלה ושכינתא עילאה המכלה היש ולגרמי' כמ"ש בד"ה שה"ש וזהו פנימית הלב ואח"כ צור לבבי זהו ענין תעלומות לב מבחי' יסוד דאבא כו', ובזח"א ס"פ בראשית דנ"ט ע"א צור לבבי בחי' ויחד לבבי, ופי' ויחד לבבי נתבאר בד"ה מי מנה עפר יעקב, ועמ"ש בענין צור לבבי בד"ה ביום השמיני עצרת ושם נתבאר פי' וחלקי אלקים לעולם דקאי על שם הוי' כשמתעלה להיות בבחי' אלקי' לגבי עצמות אוא"ס ב"ה כידוע בפי' שובה ישראל עד הוי' אלקיך כו', והנה ברבות ר"פ תרומה ובשה"ש רבה ע"פ אני ישינה ולבי ער איכן מצינו שנק' הקב"ה לבן של ישראל מן הדין קרא דכתיב צור לבבי וחלקי אלקים לעולם הנה פי' דצור לבבי קאי על הקב"ה. דהנה הקב"ה נק' ג"כ צור כמ"ש כי ביה ה' צור עולמים ישעי' כ"ו ד' דפי' צור לשון חוזק כמ"ש בת"י תקיףעלמא, וכן פירש"י ה' סלע וצור מחסה עולמים, וכן ע"פ ואין צור כאלקינו בש"א סי' ב' ב' ת"י לית תקיףאלא אלהנא, וכן הצור תמים פעלו ר"פ האזינו ל"ב ד' ת"א תקיפא דשלמין עובדוהי, וז"ל הרד"ק במכלול ערך צור ולחוזק הצורים כנה האל בצור כי אין לדמותו אלא למעשיו והוא דרך העברה הצור תמים פעלו כו', ויש לפרש כמוהם ויעתק צור ממקומו איוב י"ח, וזהו ע"ד איתן מושביך ושים בסלע קנך, בחי' ה' סלעי כו' צורי אחסה בו בש"ב רסי' כ"ב, הרי בחי' צור זהו בחי' איתן הנ"ל, ושורש הכח והחוזק נמשך מבחי' עתיק יומין, כי עתיק ג"כ לשון חוזק כמו הון עתק במשלי סי' ח' י"ח וכ' הראב"ע ענין עובי וחוזק ועיין בפרש"י תלים סי' ל"א גבי הדוברות על צדיק עתק מ"ש ב' דונש שפירושו דבר גדול וקשה כמו עתקו וגם גברו חיל איוב כ"א ז' דת"י אתקיפו כו' ולכן ת"י ע"פ הון עתק ממונא ומזליא כי בחי' מזל זהו מה שלמעלה מכח השכל כנודע מענין לאו בזכותא תליא אלא במזלא תליא, וכן פירש"י בש"א רסי' ב' ע"פ יצא עתק מפיכם עתק חזק, והנה בחי' עתיק הוא נמשך ממל' דא"ס ע"כ משם נמשך החוזק שהוא הכח בלתי גבול וכמ"ש ע"פ ועתה יגדל נא כח אד' בפי' וענין העונה איש"ר מברך בכל כחו כו'. אך פי' מראש צורים י"ל ע"ד שנאמר אין קדוש כהוי' כו' ואין צור כאלקינו בש"א סי' ב' ב' דקשה מאי למימרא שאין חזק ותקיףכה' ולכן פי' בזח"ג תזריע מ"ד א' דקאי אלמעלה שיש למעלה כמה בחי' שנק' צור בינה ת"ת ומל' ואין צור כאלקינו, והיינו כי ענין הצור והחוזק זהו בחי' כתר הנ"ל ויש בבחי' זו כמה בחי' כתר דנוק' כתר דז"א וכן מל' דאצי' נעשה עתיק וכתר לבי"ע כו', אך שרש נש"י הוא למעלה מכ"ז היינו בכתר עליון דאצי' כמ"ש בזח"ג דרנ"ח סע"א ע"פ כה' אלקינו בכל קראינו אליו כו', וזהו ענין ישראל עבמ"ח ונק' ישראל לי ראש היינו גלגלתא ומו"ס כו' וכמ"ש ע"פ כל האזרח