תתקיב

משא"כ מצד הנשמה כמו שהיתה למעלה הי' רק בחי' בכל נפשך אור שבכלי המוגבל כו', והענין כי נה"ב שרשה מעולם התהו שהיו האורות גדולים והכלים קטנים ולא הכילו הכלים את האורות ונסתלקו האורות מהכלים שזהו כענין בכל מאדך לצאת מהכלי המגביל וכמ"ש בת"א בד"ה וישלח יעקב מלאכים דמ"ב ע"ב והנה בחי' עולם התהו הנ"ל הי' בבחי' רצוא כו' ובד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה דמ"ב ע"ד גבור כארי שהוא התגברות האור במאד מאד עד שא"א כו' אלא ע"י נפילת כו', וזהו ענין הכלים דתהו שנפלו בשבה"כ כו' וע"ש בפ' תולדות בד"ה ראה ריח דל"ד ד' ומהם שרש נה"ב לכן ע"י בירור נה"ב יבוא לבחי' בכל מאדך וכמו הבהמה שיש בה כח וגבורה יותר מהאדם והנה עולם התהו הי' בבחי' עגולים והתיקון הוא בבחי' יושר כמש"ש ובד"ה מי שם פה לאדם ובתהו היו הכלים קטנים והמשל מתינוק שדעתו קצרה ואינו יכול לסבול היפוך וגם מקיףהדבר דרך כלל משא"כ במי שדעתו רחבה כו' ועמ"ש מזה ע"פ טובה הארץ מאד מאד ושם נת' שההיכלות נמשכו מן העיגולים ונק' עלמין לשון העלם שהם מסתירים כו', והנה השמים הם מסוףהעגולים וכן המים הם מבחי' עגולים שאין בהם התחלקות כ"כ והארץ מבחי' יושר, ולכן מי הים מלוחים ואין ראוין לשתי' מחמת שהם מעגולים דתהו שנפלו בשבה"כ, וזהו ענין יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל אשר מים תחתונים שמתחת לרקיע שם שרש תאוות נה"ב ותענוגי' כו' וע"י שהם עוברים דרך הארץ נעשים מים חיים כי בחי' ארץ שהוא מבחי' יושר שהוא מ"ה מברר ב"ן ומהמובחר נעשו מים חיים ששרשם מכח"ב דתהו ומהפסולת נעשו שקצים ורמשים וזהו לרוקע הארץ על המים והיינו כי ארץ זהו נש"י ארץ שרצתה לעשות רצון קונה וז"ש ארץ חפץ כו', וא"כ לפי"ז המים המלוחים זהו נה"ב וע"י שנמשכים דרך הארץ היא נה"א נעשים מ"ח היינו שבחי' בכל מאדך נמשך דוקא ע"י נה"ב מתהו דעגולים כשמתבררים ע"י נה"א כו'. וז"ש ארץ קדמה כי אחור וקדם צרתני בד"ה ביום השני שלח שיש בחי' בנה"א למעלה משרש נה"ב רק שאינו מתגלה כ"א ע"י בירור נה"ב וכמ"ש בביאור ע"פ מי מנה עפר כו'. אך הנה צ"ל מצוקי ארץ בחי' יסוד כדי שלא ישטפו מי אוקיינוס כו' דהיינו בימי אנוש ודור המבול שגבר עליהם תאוות נה"ב עד שלא די שלא נזדככה כ"א המים שטפו הארץ דהיינו שנפלו בתאוות נה"ב עד שהנה"א נבלעה בתוך נה"ב כו', והיסוד זהו ענין מראש צורים שהם האבות וה"ע שרש האבות במדות שלמעלה מהבינה והדעת כמ"ש בעבר הנהר ישבו אבותיכם כו' ומכח זה נמשך המס"נ, וזהו המפסיק וחוצץ בפני המים שלא יוכלו לשטוףהארץ וכמ"ש בתניא פי"ח י"ט איך שע"ז נאמר כי קרוב אליך הדבר מאד כו' ע"ש וזהו ענין מים לא יוכלו לכבות את האהבה כמ"ש בת"א פ' נח, והנה בחי' זו נק' צור לבבי ע"ד מ"ש מי לי בשמים כו'