תתקיא

כי מראש צורים אראנו

פ' בלק שנת הכת"ר

כי מראש צורים אראנו וגו'. ברבות בא פט"ו דק"ל ע"ב אלו האבות כו' משל למלך שהי' מבקש לבנות מדינה כו' בא ליתן היסוד והיו המים עולים כו' עד שבא במקום א' ומצא שם צור גדול כו' ע"ש. הנה ענין שמתחלה הי' העולם מים במים עד שאמר יקוו המים כו', כתיב לרוקע הארץ על המים כל"ח, וע' מזה בבחיי פ' בראשית ע"פ יקוו המים ד"ו סע"א וז"ל לפי שהי' התהום שהוא מים ועפר בדמיון מים עכורים הוצרך המאמר הקדוש לגזור שיקוו המים מתחת השמים שהם גבוהים אל מקום אחד שפל למטה ושיעלה העפר למעלה כו' והנה אלו שתי גזירות בהיפוך מטבעם כו' וז"ש לרוקע הארץ על המים כל"ח כי זה חסד לעולם כו'. ובפ' יתרו דצ"ו סע"א ע"פ ואשר במים מתחת לארץ שהארץ עומדת על המים וכן הכתוב מעיד לרוקע הארץ על המים כו'. (בד"ה קדושים תהיו וסד"ה לרוקע הארץ קדושים תקס"ב) והנה התהום והוא המים שמתחת לארץ מים אוקיינוס הם מלוחים וכאשר יוצאים דרך הארץ נעשה צלולים ומתוקים והם הנק' מים חיים וכך הוא משל לענין התלבשות הנשמה בגוףשעי"ז נעשית בחי' באר מים חיים, וע' ברבות פ' ויצא ע"פ והנה באר בשדה זו בהכנ"ס בחי' שפכי כמים לבך נוכח פני הוי', והיינו באר מים חיים שנעשה דוקא ע"י התלבשות הנשמה בגוףכו' וז"ש בשה"ש מעיין גנים באר מ"ח כו'. והענין בקצרה שעלה ברצונו הקדום בחי' א"ק מח' הקדומה להיות אתעדל"ת ושעי"ז דוקא יומשך אתעדל"ע וכמ"ש כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא כטבע האש שמסתלק לשרשו וכמ"ש בד"ה כי ביום הזה יכפר ובד"ה אתם נצבים, ומהו אתעדל"ת לעורר בחי' אוא"ס זהו בכל מאדך מה שאינו מוגבל בכלי זה רמיזא לעורר בחי' א"ס מה שלמעלה מהגבלת שום כלי וכענין מים שאין להם סוףכל שאינו רואה כו' כך נק' מאדך בלי גבול לכן מעורר בלי גבול האמיתי (בד"ה ועתה יגדל נא ובד"ה אם בחוקתי) והנה בחי' בכל מאדך נמשך דוקא מצד התלבשות הנשמה בגוףונה"ב