תתקו

שהם שם בבחי' עיבור כי עיבור הוא שכבר יש הדבר כמו שהוא אלא שהוא סגור ונעלם וכלול במקורו בההשגה, אבל בחכמה הם עדיין למעלה מההשגה רק בבחי' ביטול ממש, וזהו כענין שנת' באגה"ק סי' ד' שהמדות הנמשכים מהבינה ודעת נק' חיצונית הלב ופנימית הלב היא בחי' הארת חסד עליון שלמעלה מהבינה ודעת ובה מלובש וגנוז אור ה' ממש כמ"ש הוי' בחכ' כו' ע"ש, הרי שבחי' המדות שבחכ' זהו ענין אהבה שלמעלה מהבינה כו' וכשנמשכה אח"כ בלב זהו פנימי' הלב. וזהו ג"כ שרש ענין האהבה מסותרת שבנפש שהיא מבחי' אהוי"ר שבחכמה שבנפש כמ"ש בתניא פי"ח ועמ"ש בד"ה ראה אנכי נותן בענין משכיל לאיתן נקודה בהיכליה וזהו ענין מראש צורים ומגבעות. והנה שבח ומעלה זו דז"א במה ששרשו מאו"א יובן עפמ"ש בדרוש ברכת הזימון בענין יין המשומר בענביו משי"ב שהמדות כמו שהם כלולים בהשכל נק' עץ החיים משא"כ בהתגלות המדות שם מתחיל עה"ד כו' גם כמבואר בד"ה אלה פקודי המשכן בענין מעלת מצות ל"ת שתלוין בי"ה על עשין שתלויין בו"ה כו' ע"ש, וע' בזח"א פ' בראשית דל"א סע"א גבי שית יומי בראשית כו' ארזי לבנון אשר נטע ובמק"מ שם פי' ו"ק דזעיר שיצאו מאבא שמשם התחלת צמיחתן והיו שם כקרני חגבים כנודע עכ"ל ושם דכ"ט ע"א גבי ואפיק ארזין כו', ועמ"ש בד"ה כי ביום הזה יכפר גבי בנקרת הצור כמו האש שמוציאין מצור החלמיש שבהצור הוא רק כח האש כו' וזהו המשל לענין שרש ההויות כו' ע"ש ועד"ז י"ל כאן לענין התהוות המדות מהחכמה וזהו כי מראש צורים כו', וע' בפרדס שער המציאות פ"א גבי ועפ"י הדברים האלה הי' בספירות כו' וממציאות הדק ההוא נשתלשלו המדריגות כו' ע"ש, וגם צור היינו בחי' חזקה מאד וכענין משכיל לאיתן ע"ש, וזהו ג"כ השבח בנש"י שמושרשים בבחי' ראש צורים שמשם שורש האהבה המסותרת שלמעלה מהשכל כו' שהוא בחי' גבוה וחזקה מאד וכענין כי עם קשה עורףהוא וסלחת כו', וגם ומגבעות אשורינו כי צ"ל נקודה זו בהיכלי' דוקא הוא בחי' הבינה והדעת בגדולת ה' וכמש"ש בד"ה ראה אנכי הנ"ל.

(קיצור. מראש צורים בחי' אבא שם שרש הז"א ונש"י שי"ב כקרני חגבים כו' ומשם שורש האה' המסותרת בחי' חזקה ואח"כ ומגבעות בינה נקודה בהיכלי' וכ"ז הוא בחינת עה"ח).

ב) והנה גם אחר שנולדו המדות שהן ז"א נמשכים ומתלבשים בו המוחין דאו"א ובבחי' התלבשות זו ג"כ יש יתרון ומעלה למוחין דאבא המתלבשין בו על מוחין דאימא וכנודע מענין שבת ויו"ט ועמ"ש בד"ה והגדת לבנך כו', ויובן בהקדם ענין ג' בחי' עיבור יניקה מוחין, עיבור שהולד מקופל ראשו בין ברכיו וא"כ אין בו רק התגלות בחי' נה"י שהן המדות הטבעיי' ועמ"ש מזה בביאור ע"פ התוספתא ר"פ בשלח ד"נ גבי תלת רוחין דכלילן גו תלת הוה שקיען, ועמ"ש מענין בחי' עיבור בת"א בד"ה וארא אל אברהם, ובחי' יניקה היינו הגדלת המדות ע"י השכל כמש"ש גבי באל שדי כו' וע' מזה בד"ה באתי לגני גבי שתיתי יין עם חלבי ונק' מוחין