תתקה

שהם אבא ואימא ועז"נ גם כן כי מראש צורים אראנו דהיינו סיפור שבח מעלת הז"א איך ששרשו גבוה מאד מראש צורים כו' והיינו אור אבא דאצי' כמ"ש המק"מ, ושם הוא ראשית התהוות המדות, ואח"כ באים להיות בבחי' עיבור בבטן אימא תלת גו תלת כו' ועז"נ ומגבעות אשורנו שבחי' הגבעות הם בחי' מקבלים מבחי' הצורים וההרים כו' והיינו בחי' בינה שמקבלת מאור אבא, כי הנה החכמה נק' אין והבינה נק' יש כי שפע החכ' נמשך כברק חצו מלמעלה למטה בבחי' נקודה בלבד ונק' טיפת אבא ואח"כ בבחי' הבינה מתפשט לאורך ורוחב והוא המרחב של ההשגה וההתבוננות כנודע בפי' ונהר יוצא מעדן כו' נמצא הבינה היא מקבל מהחכמה, והנה עד"מ מטיפה הזרעיית שבודאי כל ציור אברי הולד שעתיד להצטייר במעי האם אחר שהייתו ט"ח בבטן כבר יש כל פרטי האברים בטיפה זאת וכמו שבהגרעין יש כל כח וציור התפוח כו' וכמ"ש סד"ה הבאים ישרש, אך שבהטפה כלולים בה כל האברים מראש עד רגל בבחי' הרוחניות והדקות בבחי' ההעלם הגדול מאד דהיינו רק בחי' הכח הרוחני של כל אבר שמתגדל אח"כ בבטן כו' וגם זאת הנה כלולים בתכלית ההעלם בלתי ניכרים ונרגשים לאיזו מציאות כלל וכלל אבל אח"כ כשהולד מצטייר בבטן כל ט"ח הרי ניכר שם באיזה מציאות ומהות עכ"פ אע"פ שגם שם הולד בהעלם בבטן כי עובר ירך אמו הוא ואינו אוכל אלא ממה שאמו אוכלת כו' אבל אי"ז ערך להעלם והתכללות שבטפה הכלול בה רק כח ורוחניות של הולד כו' ועד"ז יובן ג"כ בתולדות המדות מטפת יסוד אבא שבחכמה הן בבחי' ההעלם הגדול בלתי נרגשין כלל לאיזה מציאות דבר מה משא"כ בבינה שם נרגשין יותר לאיזה מציאות עכ"פ רק שהם בהעלם ובהתכללות בשכל כעובר שבמעי אמו וזהו תבונה אותיות בן ובת ועמ"ש מזה בביאור אלה מסעי גבי לא יחפוץ כסיל בתבונה, וכנראה בחוש שיש מציאות התפעלות אהוי"ר גם במוח הבינה ונק' דחילו ורחימו שכליים ועמ"ש מזה ג"כ בביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה, רק שאינן מורגשים כמו המדות שבהתגלות לבו, אבל בחי' המדות אהוי"ר שבחכמה שהחכמה עדיין למעלה מן ההשגה הם בדקות ורוחניות מאד כו', וזהו ומגבעות אשורנו כיון דהוה במעהא דאימא אשורנו אושיט פסיעה לבר דהיינו שבבינה שם באים המדות בגילוי קצת עד דאושיט פסיעה לבר והוא ענין רגל השמאלי של הה"א שהוא בחי' ו"ק כמו שהם בעיבור במעי אימא הנק' ה' תלת גו תלת כו'. ויובן ג"כ עפמ"ש במ"א ע"פ המאמר בפ' במדבר דק"כ ע"א ומזרח דאתקשר בצפון כד"א וצפונך תמלא בטנם כו' ועל דא מזרחית צפונית אלין אבא ואימא כו' פי' מזרח נק' חכמה שמשם מקור הזריחה של האור ומזרח דאתקשר בצפון זהו יחוד או"א כי אבא הוא שכל הנעלם למעלה מהשגה ולא ניכר בו המדות כלל, אבל בינה הוא השגה בגילוי והוא מקור למדות שבאים ונולדים בגילוי ע"י ההשגה וההתבוננות שעי"ז נולד אהוי"ר, והנה אחר שנתהוו המדות נק' לידה בגילוי אבל כשהם בהתבוננות בשכלו ולא באו עדיין לידי גילוי בלב כי הם בבחי' עיבור בבטן אימא ועיין מזה בתניא פט"ז ע"כ נק' הבינה צפון שהמדות הם צפונים שם כמו דבר המונח בתיבה וסגור שם כו' וזהו וצפונך תמלא בטנם אבל בחכמה אין שייך כלל לומר