תתקג

(ג) ויגר מואב. ביר"ק עקידה כ"ב בשם המכילתא בשביל העקידה כו' ניצולו ישראל מן בלעם מקללותיו ומחרב של פרעה. זח"ג בלק קפ"ה סע"א דהא כדין איהו הוי רב, ורב הוה זעיר כו', כי הנה ענין ורב יעבוד צעיר היינו ע"י בירור נה"ב שמק"נ כמ"ש בת"א ס"פ וישב בד"ה ונתתי לך מהלכים, וע"י בירור זה נעשו ישראל בבחי' רב וכמ"ש במ"א ע"פ וכל בניך כו' ורב שלום כו', וזהו ענין כל רב מבבל כו' וכמ"ש במ"א, וזהו ג"כ ענין רבבה כצמח השדה נתתיך כו', ועמ"ש ג"כ ע"פ בשלח פרעה בענין וזרעתי' לי בארץ כלום אדם זורע קב כו'. ועוי"ל ענין כי רב הוא ע"ד האדם הגדול בענקים כו' שאףשישראל שרשו מזעיר אך ע"י העלאת מ"ן והמשכת מ"ד ממשיכים מבחי' א"א ורב חסד כו'.

מענין ויגר מואב במ"ע סוףאופן ל"ה העיר מן יגר שהדותא ס"פ ויצא.

ויקץ מואב מפני בנ"י פי' בכי"ק שהמשילו א"ע לקוצים בערך בנ"י שנמשלו לגפן שנאמר גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה בתלים סי' פ' כי בנוהג שבעולם כשבעל השדה רוצה ליטע כרם בשדה מלאה קוצים אז הוא עוקר הקוצים ומשליכם זרה הלאה כדי ליטע במקומם הגפן כו', וז"ש מפני בנ"י ולא נאמר מפני ישראל כי יש"ס איננו שכבר הלך לעולמו ובניו יבואו שמה כו' עכ"ד וא"ש לפי הנ"ל שמואב הבא מלוט הי' מק"נ ע"כ בערך ג"ק הטמאות הוא עדיףמשא"כ לגבי ישראל נעשו כקוצים כו'. וע' מענין קוצים ברבות לך לך פמ"ה הקוצים הללו אינן לא מתנכשין כו' החטים הללו כו'. וע' במא"א אות קוףס"ט וז"ל קוץ נק' דכורא דקליפה ובליעל כקוץ וכל ספירותיו נק' קוצים והנקבה נק' דרדר וסימן וקוץ ודרדר עכ"ל. ואפשר להעיר עוד לענין ויגר מואב ממ"ש במ"א ע"פ איומה כנדגלות, וזהו כי רב הוא היינו כמ"ש דגול מרבבה.

(ד) ויאמר מואב. כלחוך השור. בעמה"מ שער אק"ס פ"ח מוד כח היצה"ר הוא השור שיוצא מהבל פיו אש של גיהנום, וז"ש כלחוך השור כמ"ש הרשב"י בזהר בלק עכ"ל, ובשער רישא דז"א פל"ה כלחוך השור את ירק השדה הם נשמות היוצאים מזיווג חקל תפוחין קדישין הוא ריח שדה אשר ברכו ה' עכ"ל וע' במא"א אות יו"ד סל"ג. בזח"ב משפטים ק"כ ע"א כלחוך השור בחי' יוסףשנק' בכור שור והיינו משיח בן יוסףאת ירק השדה היינו מ"ש בפרוח רשעים כמו עשב וגו'.