תתצג

ונחשוב חשבונו של עולם להמשיך תוס' גילוי אור בעולמות שלא יעלימו כו'. ושרש הענין הוא כי ענין מאמר קו המדה הנ"ל הוא בחי' עולם התיקון דהנה בחי' התהו היינו שהאור הי' בריבוי והכלי הי' במיעוט, וע"כ לא יכלו הכלים לסבול האור ונפלו ונשברו, ולכן הי' אח"כ עולם התיקון שהי' מיעוט האור וריבוי הכלים וע"י ריבוי הכלים שמעלימים ומסתירים על האור יהי' ביכולת העולמות לקבלו, וזהו"ע מאמר קו המדה הנ"ל שמודד כמה יהי' גילוי האור וכמה יהי' הכלי כו' וזהו"ע חשבונו ש"ע, ואמנם לפ"ז בריבוי השתל' העולמות שנתמעט האור מיעוט אחר מיעוט ומתעלם האור לגמרי מחמת ריבוי הכלים המעלימים מיעוט האור וזהו"ע עולם לשון העלם אשר לזה ניתנו התומ"צ שע"י שימשיכו תוס' האור בהכלים דהיינו שימשיכו אורות מרובים כמו שהי' בתהו ויתיישבו בכלים דתיקון המרובים והוא ע"י הבירורים שבמעשה המצות שמבררים ניצוצות דתהו ועי"ז ממשיכים אורות דתהו ויוכל להתקיים בכלים אלו שע"י תומ"צ דוקא, אך עתה אין גילוי תוס' האור רק באצי' וזהו שא' להוסיף אור באצי', אבל לע"ל יתגלה האור הזה הנוסף במעשה המצוה גם בבי"ע כי מעשה המצות מלובש בלבושי' גשמי' ולע"ל יבוררו הלבושי' וכמ"ש במ"א בפי' מצוה שהוא בחי' שם הוי' רק היו"ד והה"א נחלפו בא"ת ב"ש על מ"צ וזה מורה שעכשיו הוא בחי' העלם כו' ולע"ל יתגלה ההעלם כו'.

ובזה יובן ג"כ לשון ונחשוב חשבונו של עולם כו', כי עיקר הבירור למעלה הוא ע"י בחי' ח"ס שנק' מח' כמבואר בזהר פקודי דרנ"ד סע"ב בטש בוצינא דקרדוניתא וסליק גו מח' כו' ובריר פסולת מגו מח' ואתבריר כו', ופי' שם במק"מ דבוצינא דקרדוניתא הוא גבו' דע"י המתלבשת במח' שהוא מו"ס ועי"ז מתבררים הניצוצים כו' והטעם שהוא דוקא ע"י גבורות דעתיק מובן ממ"ש ע"פ הנותן שלג כצמר דכדי לאכפי' דינין ולברר ולהפך חשוכא לנהורא צ"ל ע"י תוקף והתגברות יתירות משא"כ מבחי' חסד שהוא בחי' קרירות לא יהי' התהפכות המנגד כ"כ, ויובן זה עפמ"ש במ"א בענין הנותן לשכוי בינה שהתרנגול הקורא בחצות להעיר בנ"א לעבודת ה' שרשו מבחי' גבו' דוקא שהן המעוררים הישן בתרדימות הזמן להתגבר על יצרו כו' והוא ג"כ ענין רוח צפונית הנמשכת בחצות כו' ע"ש באריכות כו', ובעבודת ה' באדם בואו ונחשוב כו' הוא ג"כ ענין מארי דחושבנא הנז' בזהר שהוא ג"כ ענין גבורות שיתבע א"ע לעשות חשבון ולדקדק אחר כל השעות ורגעים של היום אם היו כולם לעבודת ה' ולתורתו דהיינו שהלביש מחשבתו ודיבורו ומעשה שלו בתומ"צ או למה שיש בהן צורך לתומ"צ או אם ח"ו יצא בהן חוץ לעבודתו ה' ולגרמי' עבדי' ולהתענג בתענוגות בנ"א שחשבון זה צ"ל ע"י גבו' המתלבשי' במח' והוא מה שארז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר ירגיז דוקא מטעם הנ"ל שעי"ז דוקא יהי' הבירור כו' וכן הוא למעלה עיקר הבירור ע"י בחי' גבורות המתלבשות במח"ס הנק' מו"ס כנ"ל בס' הזהר.

ובכל הנ"ל יובן מ"ש בלקו"ת פ' וירא בביאור פסוק זה ע"כ יאמרו המושלים באו חשבון כו' שפי' באו חשבון הו"ע עליית הגבורות בבחי' העלאת מ"ן לאו"א