תתסד

להשקות אך זהו בצמצום אבל להרחיב המעיין הוא ע"י תומ"צ נעוץ סופן ממשיך ממקור המעיין וזהו מ"ח יצאו מירושלים).

ד) וזהו פי' מעיין גנים באר מים חיים. דכנס"י נק' מעיין גנים מצד שרש נש"י שעלו במחשבה שהוא בחי' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ע"כ גם קודם ירידתן בגוף הם בחי' מעיין המשקה את הגנים. אך להיות המשכת תוספת אור בג"ע הוא ע"י שיורדי' למטה ומתלבשי' בגופים גשמיים ובאי' לידי בחי' סוף מעשה שהוא מעשה המצות שאז ממשיכי' תוספת אור לאין קץ כנ"ל בפי' ויניחהו בג"ע לעבדה כו' זו רמ"ח מ"ע כו', וזהו בחי' באר מים חיים שלמעלה מבחי' מעיין גנים, כי משנז' בפי' בבאר מים חיים, הוא להורות דע"י ירידתן בגוף נתעלו יותר להיות בחי' מים חיים וכנז' לעיל אות א' שהמים דפרת כשחוזרים ונובעי' דרך עובי הכדור מלמטה למעלה אז דוקא נק' מים חיים כך הנשמות שעלו במחשבה תחלה כשיורדי' למטה בגופים ומקיימי' המצות מעשיות הנה עי"ז נק' באר מים חיים כי הרי נתבררו בעברם בחומר הגוף ובפועל המעשה של המצות שמלובשים בגשמיות כמו צמר הציצית וקלף של התפילין כו' ועיקר הענין כנ"ל דמפני שסוף מעשה נמשך מבחי' הרצון עליון שלמעלה מהחכמה ובינה הנק' מעיין גנים כו' ע"ש יש בכח מעשה המצות להמשיך גלוי מן ההעלם מבחי' המקור במעיינות ההולכי' בג"ע העליון והתחתון, וזהו שנק' באר מים חיים כי הנה הבאר הוא ג"כ מעיין אך הוא המעיין שמוצאי' בעומק הארץ שהוא בחי' המעיין כשהוא כלול עדיין במקורו שמשם ממשיכים אותו משא"כ בחי' מעיין הוא שכבר יצא ממקורו מעצמו והרי כבר נתרחק מן המקור מה גם כשכבר נעשה נהר שנתרחק יותר ממקורו כו' כך יובן דע"י אתעדל"ת במעשה המצות נק' באר מ"ח שממשיכי' ממקור המעיין שיומשך ממנו המעיין דהיינו מבחי' סתימו דכל סתימין ממש והוא למעלה מבחי' מעיין גנים שהוא בחי' מעיין שכבר יצא בגלוי מן המקור וכש"כ כשנעשה בחי' נהר היוצא מעדן כו'. ובזה יובן דלכאורה קשה במש"ל דדוקא ע"י ירידתן בגוף נעשו בחי' מים חיים דהא נק' מעיין גנים קודם ירידתן והמעיין הוא ג"כ מים חיים (והגם שנת"ל דפי' מעיין גנים הוא נהר היוצא מעדן והנהר אין לו דין מים חיים ממש מ"מ אין זה מוסכם והוא במחלוקת שנויה ועוד דבנשמות ישראל כתיב בעבר הנהר ישבו כו' דהיינו ששרשן למעלה מבחי' נהר היוצא מעדן והוא כי נמשכו מבחי' חכמה עילאה שנק' מעיין שלמעלה מבחי' בינה הנק' נהר וא"כ מהו העלי' עוד ע"י ירידתן בגוף), אלא משום דבחי' באר מ"ח גבוה יותר מבחי' מעיין כנ"ל (שהוא בחי' מעיין הכלול ומתאחד במקור מים חיים כו') לכך נז' בכתוב בפי' בבאר מים חיים. (וכן עפ"י הדין הנה מבואר במשנה ספ"ק דמקואות למעלה ממנו מעין שמימיו מועטי' כו' למעלה ממנו מים מוכין כו' למעלה הימנו מים חיים, הנה מים חיים הוא המעלה היותר גבוה, והנה נהר פרת לשמואל אין מטהר בזוחלין אלא ביומי תשרי, א"כ דינו כמו מעין שמימיו מועטי' כו' ונת"ל שבחי' נהר היוצא מעדן שממנו נמשך הנשמות ונק' ג"כ מעיין גנים הנ"ל הוא בחי' נהר פרת כנ"ל אות א' דיובל שמו א"כ בחי' באר