תתס

אז ישיר ישראל

[פ' חוקת תקפחי"ת]

אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה כו'. הנה כתיב מעיין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון. פי' שזהו השבח שהקב"ה משבח את כנס"י איך שהיא בחי' מעיין גנים ובחי' באר מים חיים, כי הנה ענין באר מים חיים הוא מים הנובעים, כי הבאר הוא מה שחופרים בארץ ומוצאים שם גיד הנובע מים חיים ומתמלא ממנו הבאר. והנה עיקר הטעם שנקראו מים חיים הוא מפני שעוברין דרך עובי הארץ וכמבואר בגמ' (בבכורות דנ"ה) דכל המעיינות אפילו הנובעות בהרים רמים סולמי דפרת נינהו דהיינו שמקלחין תחת הקרקע ועולין בהרים כמו סולם, הרי נעשו מים חיים לפי שעברו דרך הקרקע שהרי מצד עצמן הם מי פרת, ומי פרת יש בו לפעמים נוטפים מרובים על הזוחלין דהיינו שמי הגשמים הם רבים יותר מעצם מי הנהר ואינם כמים חיים ממש לפמ"ש בהרמב"ם שכל הנהרות פסולי' לקידוש מי חטאת ולחד מ"ד בגמ' אינו מטהר בזוחלין כלל ודינו רק כמי גשמים שהם מים עליוני' היורדים מן השמים, וע"י שעוברין בעובי כדור הארץ נעשו מים חיים שמעולי' ומשובחי' הרבה יותר ממי הגשמים הן בעצם מהותן שהם זכים וצלולים ביתר שאת ויתר עז ממי גשמים וזה נעשה בהם ע"י שעברו עובי הארץ שעי"ז נזדככו ונצללו וכן לענין הדין המים חיים דוקא כשרי' לטבילת הזב ולטהרת מצורע ולפרה אדומה (הרי ג' טומאות אלו החמורים שהצריכה התורה בהם שילוח כמ"ש וישלחו מן המחנה צרוע וזב וכל טמא לנפש כו' נטהרי' ע"י מים חיים כו' דוקא משום שעי"ז נמשך מבחי' סתימו דכל סתימין דקמי' כחשיכה כאורה