תתנ

בקטנות ולא יוכלו לבא להיות צר לו מאד ריחוקו מה' אלא יבא ע"י ופרעה הקריב כו' וזהו כשהנער קטן רבו מכה אותו וע"י הכאה זו נותן מימיו, אמנם כשהוא גדול יכול ע"י מוחין שלו להתבונן בגדולת ה' עד שמזה יהי' בצר לו ונגעה עד הנפש ועי"ז יבא לבחי' בכל מאדך ולכן ע"ז נאמר ודברתם אל הסלע כו'. עוד יובן עפמ"ש בפ' וישב בסד"ה כה אמר בענין תדין את ביתי, שהנה"ב צריך להכותה משא"כ הנה"א (וע' בפי' הרמ"ז בזוהר בראשית ד"ו סע"ב הנ"ל בשם הרח"ו שהמטה הוא הנהפך לנחש נה"ב ודרך נחש עלי צור ולא עלי סלע כו' ע"ש, וע' בלק"ת סוף משלי גבי שלשה המה נפלאו ממני דרך נחש כו' ועמ"ש בביאור הזוהר ר"פ חוקת דקפ"ב ע"ב מענין זה) וי"ל המכוון כי צור היינו פרצוף החיצון דמל' ונק' מ"ם פתוחה, וכמו בזמן הגלות עמ"ש בד"ה במדבר סיני, וע"כ יש יניקה לחיצונים וע"כ שייך ג"כ להכותו במטה ע"ד מ"ש בזוהר דקע"ח ע"ב ע"פ ועבד הלוי הוא אלמלא דינא כו' וכמ"ש בזוהר שלח קס"ח א' בגין דאית גופא כו' עד דיבטשין בי' כו' אבן בוחן וע' בפרד"ס ערך אבן בוחן והיינו הכאת הצור במטה שעי"ז נעשה בבחי' צור לבבי וחלקי כו' משא"כ סלע רומז לפרצוף הפנימי' דמל' כמ"ש בביאור ע"פ אחת היא יונתי כו' וכמ"ש בפרד"ס ערך סלע שהוא כלת משה אשר הוא בחי' מ"ם סתומה כאמה בתה, ולכן סלע בגימט' אהי' שהוא באימא עילאה, ובחי' זו עיקרה בחי' רעו"ד כמ"ש בביאור ע"פ אחת היא יונתי כו' ונמצא אין דרך נחש עלי סלע ח"ו כי אין שם מקום ליניקת החיצוני' ולכן א"צ להכותו במטה ח"ו, והמשכיל יבין שב' בחי' אלו זהו"ע שכינתא תתאה ושכינתא עילאה שהן ב' בחי' מס"נ כלומר דלמס"נ באחד ובכל נפשך המבואר בד"ה שה"ש שהן ב' בחי' כלה והן ג"כ פנימי' הלב וחיצוני' הלב כו' אשר בבחי' כלה עילאה שהוא פנימי' הלב אין שום מקום ליניקת החיצונים.

ג) והנה ענין ודברתם אל הסלע, ארז"ל שנה עליו פרק א' זהו כמ"ש במחוקק פי' מחוקק יסוד אבא אותיות החקיקה שבתורה כמ"ש מזה בד"ה אם בחוקותי תלכו, ועי"ז מתעורר ג"כ שורש נש"י שבעבר הנהר ישבו כו' ואע"ג שבעסק התורה נאמר לעיל בענין ענו לה. אך באמת יש במעלת עסק התורה ב' בחי' והיינו כמארז"ל מעיקרא כי עביד אינש אדעתי' דנפשי' כו' והיינו שהוא מקבל ג"כ מהתורה ובבחי' זו נק' התורה חתן ונש"י נק' כלה והתורה שהוא בחי' מחוקק עושה בו חקיקה לבא לבחי' רעו"ד כו' וכן במשענותם ע"י המצות שנק' חוקים כו' אמנם אח"כ כשהוא בבחי' עלי באר אזי הוא הממשיך גילוי אוא"ס בתורה כו' ואז אח"כ בעסקו בתורה הוא בחי' ענו לה תען לשוני אמרתיך כמו במ"ת גילוי אנכי מי שאנכי פנימיות הכתר והוא למעלה מעסק התורה שבתחלה קודם רעו"ד וכמ"ש במ"א בביאור ע"פ הראיני את מראיך כו'.

קיצור. התו' הוא לבוש החשמ"ל העליון בחי' ישת חושך סתרו המלביש לאור א"ס כו' שעי"ז נמשך האור באצי' ושרשה יותר עליון מעולם המלבוש הנז' בעמה"מ והתורה יש בה סתים וגליא כמו שהממוצע כלול מב' בחי' והממשיך מפנימי' התורה לחיצוניותה זהו נש"י ע"י רעו"ד פנימיות הלב כי ישראל ג"כ סתים וגליא וע"י התחברות וגילוי הסתים וגליא ממשיך כן למעלה ואזי נק' ורב