תתמט

תומ"צ שלמעלה ובין מצד הבירור ק"נ שבמצות שייך גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, ופי' ורב שלום ת"ח מרבים שלום בעולם (המשכת יסוד דא"ק הדר שהוא המתקן מתהו לתיקון כו') דהיינו המשכת אורות דתהו בכלים דתיקון וידוע דבתהו הי' ריבוי האור אלא שהכלים לא יוכלו להכיל ונשברו אבל ע"י התורה שנמשך מבחי' ורב הנ"ל יומשכו בהכלים, וזהו ורב שלום ומרבים שלום כו' כי שלום הוא כלי מחזיק ברכה.

(וענין עלי באר ע' בזוהר פ' וילך דרפ"ו ע"א עלי באר דא הוא מתתא לעילא ולבתר מעילא לתתא, היינו כנ"ל שבחי' ענו לה זהו ההמשכה מלמעלה למטה ובסה"מ סי' קע"ה דקע"ד ע"א עלי באר עלי' אחר עלי' מלמטה למעלה עד שחוזרת עמו בפ"ב עכ"ל והיינו להיות שוה בשוה בקומה א' כמ"ש בלק"ת כאן ע"פ באר חפרוה שרים כנ"ל וי"ל כאן ג"כ עלי באר העלאת מ"ן ענו לה המשכת מ"ד, וגם פי' ענו לה ע"ד כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו ועמ"ש סד"ה משה ידבר בענין והאלקים יעננו בקול, עוי"ל ענין עלי' ע"ד שופר של ר"ה של יעל פשוט יעל לשון עלי' כמ"ש בד"ה אתם נצבים היום ענו לה ע"ד ענה דודי ואמר לי כו').

וענין ופחד יצחק הי' לי כי הנה המל' נק' בת אבי אבא יסד ברתא והיינו קו הימין חח"ן והוכן בחסד כסאו אך עכ"ז צ"ל ג"כ בנינה מהגבורות דוקא וכמ"ש במ"א בביאור ע"פ וכל בניך כו' אלא בוניך והיינו משום שיורדת בבי"ע וצ"ל גבורות שלא יומשך לחיצוני' כו' משא"כ מבחי' חסד לבד, וזהו אלקי אבי אברהם דאבא יסד ברתא כנ"ל ועוד זאת כי חפירת יסוד דנוק' לעשותה כלי זהו ע"י יסוד בחי' גבורה כי הנה ענין יסוד דנוק' שזהו"ע תלמיד שקולט השפע הטוב במוחו כענין בור סוד שאינו מאבד טיפה, וכדי להיות בבחי' זו זהו ע"י השפלות שישפיל א"ע ויניח כל מחשבתו על הצד רק להיות כלי להשפעה זו וזהו"ע שמע ישראל וכו' וזהו הנמשך ע"י הגבורה של המשפיע זרוק מרה כו' לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר כו' ועמ"ש מזה בד"ה לא תהי' משכלה לכן הי' הבאר סלע, ובפ' בשלח כתי' והכית בצור כו', כי צריך להתכווץ תחלה מעצמותו וזהו כענין בתולה ואיש לא ידעה גן נעול מ"ם סתומה כו' שלא יומשך אחר רצונות זרות כו' ואח"כ ונתן מימיו בחי' בכל מאדך כו' והיינו שאוגדת פתחה ואינה פותחת רק לאישה שהוא כמ"ש תקראי לי אישי כו' והנה בחי' צור הוא כמו שכתוב צור לבבי וחלקי כו' ומזה נמשך רשפי אש.

ב) אך כדי להיות נמשך האהבה בבחי' באר מים חיים שנמשך בלי הפסק זהו ע"י חפירה וכרי' כו' (וע' בזוהר פ' תזריע דמ"ד סע"א מענין והכית בצור) והנה באלשיך כאן הביא הקושיא שהקשו רז"ל כי הנה כאן נענש משה רבינו ע"ה על שהכה את הסלע כי הוא ית' אמר ודברתם אל הסלע והוא הכה, וכן מבואר בזוהר בראשית דקי"ח ע"ב, וד"ו סע"א, ובפ' בשלח נאמר והכית בצור שציוה הקב"ה להכות את הצור במטה, ואמר כי כשהנער קטן רבו מכה אותו אבל כשהוא גדול בדיבור כו'. והענין הוא כי מבואר לעיל שבחי' באר מ"ח זהו"ע רעו"ד בכל מאדך, ולבא לבחי' זו זהו ע"י בצר להם. והנה יש בזה ב' אופנים הא' כשנש"י הם