תתמו

בעולמות שיהי' בבחי' אין מספר, והיינו לפי שהתורה היא מבחי' ולתבונתו אין מספר, וזהו משארז"ל ע"פ ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך אלו ת"ח שעוסקים בבנינו ש"ע, שעי"ז נעשה בבחי' עלמות אין מספר כנ"ל, וזהו ג"כ פי' מאמרז"ל ת"ח מרבים שלום בעולם, שלום הוא בחי' התקשרות והתחברות ב' הפכיים דהיינו להיות גילוי אוא"ס בבחי' עולם זהו ע"י עסק התורה, ופי' ורב שלום שעי"ז נעשה ג"כ בחי' ריבוי בחי' שלום היינו היחוד בין ב' הפכיים שבנבראים כמו מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש פני ארי' פני שור כו' שע"י גילוי אוא"ס ב"ה מתאחדים כו' והיו לאחדים (וגם מלבד זה הם ב' בחי' שלום שלום בפשמ"ע יחוד אוא"ס באצי' וזהו התורה שהיא ח"ע שבה מתלבש אוא"ס ומאירה ע"י החכ' בכל עולם האצי', ושלום בפמליא שלמטה היינו התחברות האצי' בבריאה שאותו הגילוי שבאצי' יאיר גם בבי"ע וזהו ע"י מעשה המצות היינו בחי' ב', והיחוד במלאכים עצמן זהו בחי' ג', וזהו ורב שלום ואין רבים פחות מג' א"כ הבחי' ג' זהו התחברות פמליא שלמעלה בפמליא שלמטה), וזהו"ע בראשית בשביל התורה שנק' ראשית כמ"ש ה' קנני ראשית דרכו (משלי ח' כ"ב) וכמ"ש במדרש בתחלתו ובפסחים (דנ"ד ע"א) והיינו כנ"ל שהתורה היא הממוצע המחבר כנ"ל, וע' בזוהר בראשית ד' כ"ד סע"ב ובמק"מ שם מענין ה' קנני ראשית דרכו.

קיצור. וכדי להיות המשכה זו ברמ"ח אברים שהם בחי' ז"א שיהי' נמשך בו א"ס זהו ע"י התורה שהיא הממוצע והיא ח"ע, וזהו בוניך ומרבים שלום בעולם ולכן ות"ת כנגד כולם.

ג) אמנם צ"ל איך גם ע"י התורה יומשך גילוי אוא"ס ב"ה הרי אורייתא מח"ע נפקת ואוא"ס ב"ה לית מח' תפיסא בי' כלל, אך הענין הוא שעז"נ בשביל ישראל שנק' ראשית כי אע"ג דלית מח' תפיסא ביה כלל היינו מח' אבל ע"י בחי' רעו"ד שהוא למעלה מהשכל והמח' מעוררים גילוי רצוה"ע שהוא כ"ע המחבר וממשיך אוא"ס ב"ה בח"ע כו' ולכן נק' נש"י ראשית תבואתו שהם בשרשם למעלה מהתורה וכמ"ש בד"ה יונתי, וזהו"ע ששים המה מלכות דקאי על ס' מסכתות שע"י נמשך בעולמות בחי' אין מספר כנ"ל ועכ"ז א' אחת היא יונתי דקאי על כנס"י וזהו יש קונה עולמו בשעה אחת ועמ"ש מזה בד"ה ששים המה מלכות כו' (ובמ"א בד"ה אני ישנה נת' ענין אחותי רעייתי הם מצות ותורה וא"כ מ"ש יונתי תמתי זהו דקאי על כנס"י עצמן ותורה זהו"ע ששים המה מלכות כו' וא"כ כמה בחי' ממוצעים יש חכ' ממוצע כו', ולמעלה מזה כתר ממוצע בין אוא"ס לחכ') והיינו ע"י בחי' בכל מאדך כלה שארי ולבבי ועמך לא חפצתי כו' רק לאשתאבא בגופא דמלכא כו'.

אך איך יוכלו כנס"י להגיע לבחי' רעו"ד זהו ע"י בחי' ויצעקו אל הוי' שנמשך מבחי' בצר להם, וזהו מן המיצר דוקא קראתי י"ה (וע' בזוהר בשלח דמ"ז ע"א ע"פ ופרעה הקריב, ועמ"ש בד"ה שמאלו תחת לראשי כו' בפ' תשא) והיינו מן המיצר בגשמיות וכמו"כ ברוחני' ע"י מארי דחושבנא שצר לו מאד מריחוקו מהוי' אשר בחושך ילך כו' ונגעה עד הנפש להיות צעק לבם מקרב ולב עמוק כו'.