תתמב

באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחוקק במשענותם.

בבחיי כאן חפרוה שרים החכמה והבינה נדיבי העם הגדולה והגבורה והתפארת, הם אברהם ויצחק ויעקב שנקראו כן שנאמר נדיבי עמים נאספו תלים מ"ז, במחקק זה צדיק יסוד עולם (ובמדרש ויקרא רבה פ' שמיני פ' י"ב איתא מחקק כחשבון רמ"ח אברים של אדם, וע' במא"א אות מם סעיף פ"ג מזה היינו לפי שהטפה שנמשכה ע"י יסוד כלולה מכל רמ"ח אברים וכמ"ש מזה סד"ה והי' לכם לציצית כך ע"י רמ"ח מצות נמשך כח הביטול מבחי' חכמה כו', ואפ"ל שזהו חפרוה שרים כו' במחקק במשענותם שלהיות ההמשכה זהו ע"י כל רמ"ח מ"ע הנמשכים מט"ס טפ"ט וג"פ רת"ס כו'), במשענותם הנצח וההוד (ע' זח"א ד"ח ע"א ע"פ שכל טוב לכל עושיהם ובפי' הרמ"ז שם שהאריך, ומ"ש הרמ"ז בפ' תולדות דקל"ה ע"א בפי' ואיש משענתו בידו דארז"ל בפסחים סח"א דקאי על שיוכלו הצדיקים להחיות מתים שהוא הוד דעתיק כו' ועמ"ש מענין הוד דעתיק בענין ל"ג בעומר שע"י ההודאה והביטול ממשיכים בחי' הוד דעתיק כו' שהוא מל' דא"ס, ובחי' הודאה זו זהו ג"כ ענין תמכין דאורייתא, והנה כתיב כי נשענו על ה' אלקי ישראל ד"ה ב' סי' י"ג י"ח, וישען באלקיו ישעי' סי' נו"ן יו"ד, הרי פי' משען והשען מה שנשען ובוטח על ה' וכמו שאנו אומרים בשמו"ע משען ומבטח לצדיקים ועמ"ש ע"פ טוב לחסות בה' סוכ"ע אפילו מבטוח באדם העליון ממכ"ע כו', לכן א"ש מ"ש דפי' משענתו זהו הוד דעתיק בחי' סוכ"ע מה שהוא נשען ובוטח בו בחי' זו יהי' בידו שיהי' גלה כבוד מלכותך, וגם תמכין דאורייתא נק' משענותם כמו משען לחם ומשען מים ישעי' ג' א' והוא נשען על ידי במ"ב סי' ה' י"ח, נכון עליהם ואשען עליהם בשופטים סי' י"ו כ"ו, ולכן ע"י שזה הוא בחי' משען לתורה זוכה לבחי' וישען באלקיו כו', וכמו שאנו אומרים בשמו"ע משען ומבטח לצדיקים ועמ"ש ע"פ טוב לחסות בה' סוכ"ע אפילו מבטוח באדם העליון ממכ"ע כו', וגם יש לפרש במשענותם כי כנ"י נק' רגל כמ"ש בנים אתם לה' אלקיכם וברא כרעא דאבוה וכמ"ש בת"א ר"פ בראשית ע"פ השמים כסאי והארץ הדום רגלי, והמצות הם בחי' משענת כמו המשענת שמועיל לחלש שיוכל לילך ברגליו כמו"כ ע"י המצות יבא לבחי' מהלכים בין העומדים, עוי"ל כי רגלים נו"ה, ומשענותם היינו שמעמיד הרגל זהו בחי' הוד שבהוד שאף שלא יוכל לבא לבחי' עצם ההודאה, ע"י בינה עד הוד אתפשטת הנה זהו מודים דרבנן מודים על ההודאה וזהו ענין ואיש משענתו בידו כו') הרי כל הבנין נרמז בשירה הזאת עכ"ל, ואפ"ל ע"ד שהמל' נאצלה בסוד שרש רק נקודה אחת והט"ס באין לה מט"ס העליונות כמ"ש ע"פ ויבן ה' אלקים את הצלע כו', אך עיקר פי' באר חפרוה הוא ע"ד מ"ש בענין הנותן לשכוי בינה שצריך לעשות יסוד דנוק' כו' ע"ש, ומ"ש ע"פ הזח"ג אמור ד"ק ע"ב בפי' בזמנא דנטלא מבי אבא כי בינה עד הוד אתפשטת ועיקר בחי' יסוד בין יסוד דדכורא שהוא ההתקשרות להשפיע ובין יסוד דנוק' ההתקשרות לקבל שזהו ע"י ביטול עצמותו נמשך הכל מכח אבא כח מ"ה וזהו שכינתא בין תרי צדיקים יתבא, כי צדיק זהו יסוד התקשרות וצדיק עליון יסוד דדכורא יוסף המשפיע בה וצדיק תחתון בנימין העושה אותה לבחי' כלי יסוד