תתלט

אז ישיר ישראל

חקת כא, יז.

אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה, ופרש"י השירה הזאת נאמרה בסוף ארבעים מה ראה ליכתב כאן אלא הענין הזה נדרש למעלה.

פ"ד דר"ה דל"א ע"א במנחה דשבתא מה היו אומרים, אז ישיר, ומי כמוכה, ואז ישיר, ופרש"י אז ישיר שירת הים, עד מי כמוכה, ומי כמוכה עד סוף השירה, ואז ישיר ישראל עלי באר, והיינו שכל שבת היו אומרים השיר אחד מפרשיות הנ"ל, נשמע בשבת אחד משלשה שבתים היו אומרים אז ישיר דעלי באר במנחה בשיר של תמיד של בין הערבים.

וא"ש לפמ"ש בתולע"י גבי מנחה דשבת וז"ל ומתפללים אתה אחד ושמך אחד וזה תשלום התפלות ואז מתייחדים כל המאורות בסוד ארבע תפלות כי תפלת ערבית לכלה הכלולה שמתקדשת לחתן, ותפלת שחרית ישמח משה סוד החתן שמח במתנת חלקו שעולה להתחבר עמו, והוא כולל זרועותיו, ותפלת מוסף סוד צדיקו של עולם (וכמ"ש בפרדס ערך יוסף, וז"ל מוסף נק' יסוד, והטעם כי בו תלוי כל תוספת כמו קרבן מוסף כו' בסוד הקדושה הנתוספת בו, דהיינו ענין היחוד שמתייחדים כו' עכ"ל, והנה היסוד נמשך ע"י התגלות מבחי' כתר כמ"ש אל עליון כו' קונה הכל, והנה יוסף נק' ע"ש יוסיף ה' שנית ידו, ברבות ר"פ שמות וזהו בן פורת יוסף כו') כולל שני העמודים יכין ובועז (הם נצח והוד כמ"ש בפרדס ערך עמודי) שהבית נכון עליהם והרי השבעה מדרגות ממתיקים סוד יחד ועתה הוא ושמו אחד עכ"ל, ולכן אז אומרים עלי באר, שהוא האתעדל"ת והעלאת מ"ן של כנס"י שהיא הנק' כלה כו', ועמ"ש ע"פ ואני תפלתי לך ה' עת רצון שאומרים זה במנחה דשבת, ובמוסף היו אומרים שירה דהאזינו, שהוא השירה דמשה צדיקו של עולם, ולכן ג"כ הסימן הזיו לך, כי זיו בחי' יסוד, שלכן ר"ח אייר נק' חדש זיו כמ"ש במק"מ ר"פ במדבר שהוא ע"ש ויהי יוסף יפה תואר, וע"ש במהרש"א פ"ד דר"ה דבחול היו אומרים שירה דתלים שאמר דוד, ובשבת שירה שבתורה האזינו אז ישיר כו'. ועפ"ז יש ליתן טעם