תתלה

הנה מהרי"א כו' בפי' יען לא האמנתם

הנה מהרי"א כתב שהעיקר כפירש"י בפי' יען לא האמנתם בי דהיינו מ"ש ויך את הסלע, והציווי הי' רק ודברתם. אך הוקשה לו א"כ מה החטא גדול כ"כ שלא נכנסו לארץ מחמתו, גם איך הוא מדה כנגד מדה, ולכן פי' שעיקר החטא הי' במשה מפני שילוח המרגלים ובאהרן מפני חטא העגל, וכ"ז דוחק. והענין י"ל עפמ"ש בילקוט ע"פ ודברתם אל הסלע הכיתם לא נאמר א"ל כשהנער קטן רבו מכה אותו ומלמדו כיון שהגדיל בדבור הוא מייסרו, כך אמר הקב"ה למשה כשהי' סלע זה קטן הכית אותו שנאמר והכית בצור אבל עכשיו ודברתם אל הסלע בדבור הוא נותן מימיו עכ"ל הביא מהרי"א והעיר ע"ז מדוע שם נק' צור, וכאן סלע, ופי' כי הבאר בעצמו הוא כח שכינה וענין פי הבאר הוא בחי' המרוק ומוציא השפע הרוחני שלו בעוה"ז והעון הוא מסך מבדיל ונעשה כדלת סוגרת פי הבאר, וברפידים שרפו ידיהם מן התורה אותו עון נעשה כח קשה כצור החלמיש למראה עינים סותם פי הבאר, ובכאן לא הי' קשה כ"כ ונק' סלע שהוא רפה מן הצור כו' וע"כ אם שם הוצרך הכאת משה להכניע כח הקליפה הנקראת צור הסותמת פי הבאר פה לא הי' צריך רק דבור שהוא לשנות פרק א' כו'. ויש להעיר לענין פי הבאר ממ"ש בפ' ויקהל ד"ר ע"א בפי' תושבע"פ, וממ"ש והאבן גדולה עפ"י הבאר, וברבות סדר ויצא פ"ע פי' בו כמה פירושים אשר האחד דקאי על באר שהלכה עם ישראל במדבר ד"א והנה באר בשדה זו ציון כו' באר זה בהכ"נ כו' והאבן גדולה זה יצה"ר כו' ע"ש. וע' מענין והנה באר בזח"ב שמות י"ב, ח"ג אחרי ס"ב, והנה ח"א ויחי רל"ח, ונאספו ח"ב י"ג רל"ו ח"ג ס"ב, וגללו ח"ג ר"מ, וע' מענין באר ג"כ במא"א אות ב' סי"א כ' יסוד דנוק' נק' באר נובע מעלה מ"ן כו' וגם כ' שם בענין באר שבע שנק' כן הבינה וכן המל' וע' מזה בזח"א ר"פ ויצא ובבה"ז כ' ע"ז. ובפ' בהעלותך