תתלד

מרדל"א ולפי"ז יציאת המים מהסלע ע"ד והחכמה מאין תמצא, כנודע מענין מלמטה למעלה לא ידענו באר מים חיים שגבוה גם ממעיין גנים כי הוא מכתר חכ' דתהו כו', וזהו יצאו מים חיים מירושלים כו', וע' עוד בפ' משפטים דק"י. גם מלה בסלע תושבע"פ ושם איתן תניא, והוא בחי' אבן מאסו כו' במחשכים זו תלמוד בבלי כו'. ועפי"ז אפשר להעיר לענין הכאת הצור בפ' בשלח וגבי סלע הי' צ"ל ודברתם אל הסלע וע' באלשיך בשם המדרש כשהנער קטן כו' והענין דצ"ל באר חפרוה שרים לעשותה כלי והיינו ע"י ה"ג דאימא וע' בד"ה הנותן לשכוי בינה ובד"ה לא תהי' משכלה והנה כשהאדם בבחי' קטנות ונק' צור אזי עשי' הכלים ע"י הכאה מבטשין לי' משא"כ כשנתגדל די ע"י ודברתם אל הסלע כו', ולכן העונש מכ"מ שלא נכנסו לארץ אשר ענין כניסתם לארץ הוא המשכת בחי' זו דתורתו אומנתו בכנס"י מלמעלה למטה כנדרש בד"ה ואתחנן, ולפי"ז ענין קח את המטה לאיים על נה"ב המסתרת כו' והיינו להיות והקהל בחי' ויקהל משה כו' ואזי רק ודברתם כו', לפי"ז ענין ונתן מימיו היינו מ"ן ואח"כ והוצאת להם מים מ"ן הסלע מ"ד וע' בענין אבני שיש טהור מים מים ובת"א בד"ה וכל העם רואים.