תתכט

יש להקדים מ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה שחורה אני ונאוה דרוש השני פ"א ורפ"ב ושם בד"ה ביאור ענין שחורה אני ונאוה, דתוכן הענין שירידת הנשמה מבחי' בנות ירושלים יראה שלם למטה אעפ"י שלמטה היא בחי' שחורה אני עכ"ז הירידה צורך עלי' שעי"ז נעשית בבחי' כלה ביום חתונתו זה מ"ת, וע' מזה ג"כ בת"א בד"ה וישב יעקב בענין טוב לי תורת פיך כו' ובהגהות לשם, זהו הקדמה א'. ואח"כ הקדמה ב' והוא שגם בירידתה לעוה"ז כדי שתבא להיות בבחי' כלה ע"ד ביום חתונתו זה מ"ת יש כמה בחי' היינו ע"ד יצ"מ לנה"א וספה"ע לברר נה"ב וגם הנה מתחלה נקראת בבית אביה בנעורי' ואח"כ ואם הי' תהיה לאיש כו' כמ"ש בפ' מטות בד"ה עיני כל אליך ישברו, ושם בד"ה ואשה כי תדור ההפרש בין בחי' בבית אביה בנעוריה עד"מ בחי' זו למעלה היא כאהבת הבן אל האב שהיא אהבה קרה בחי' נפשי אויתיך יעו"ש פ"ב שזהו ענין הגידה לי שאהבה נפשי, וע"ש בהקיצור סעיף א', והיינו איכה תרעה כי גם כשהם בבחי' בן ובת אותיות תבונה הרי ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים וע' מזה בבוך תרטו"ב דף קכ"ו, וכשמתעלה להיות בבחי' כלה ואל אישך תשוקתך י"ל אז מקבלת מבינה עילאה שלמעלה מבחי' תבונה כי כלה ע"ש שמקבלת מבחי' כל גימט' נ' שערי בינה. וההפרש בין תבונה ובין בינה י"ל תבונה ההבנה שנמשך בסדר ההשתלשלות בחי' ממכ"ע ולכן נאמר ולתבונתו אין מספר דקשיא איך שייך מספר או אין מספר בתבונה אלא כי תבונה זהו המשכת ההשגה מעילה לעילה, אכן בינה עילאה היא ההבנה בסוכ"ע ע"ד מבין דבר מתוך דבר, ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים ר"ת יבל כו', גם כי בינה ליבא ובה הלב מבין אך יש פנימיות הלב וחיצוניות הלב כמ"ש בלק"ת בד"ה אתם נצבים וחיצוניות הלב זהו נמשך מבחי' תבונה ופנימית הלב נמשך מבחי' בינה.

ב) והנה יש לבאר מ"ש בבוך תרטו"ב שם ע"פ קח את המטה סעי' ז' דאיתא בילקוט בתלים קפיטל ע"ח ע"פ הן הכה צור דקי"ד ג', וז"ל ודברתם אל הסלע שנה עליו פרק אחד והוא מוציא מים (היינו מ"נ) כשהנער קטן