תתכח

מכל מלמדי, אני מלמדך להועיל מסקיד לך. ח' מטה ו' גדולה ע"ד והבריח התיכון וזהו ההפרש בין שבט ובין מטה. ט' ושבט מוסר ירחיקנה ע' מד"ר ר"פ שמות. י' ענין משנה אתתא דההוא נער מט"ט וזהו שייכות המטה לפתוח פי הבאר.

עיין פ' בשלח דס"ד ע"א ע"פ הן הכה צור ובמק"מ שם להמשיך אור מז"א לנוק' צריך להכות בצור כו' ע"ש וע"ש בהשמטות סי' ו' באריכות מענין זה. ויש להעיר ממ"ש בע"ח שע"י הכאת האור או"י ואו"ח נתהוו הכלים כו' הרי שייך הכאות האורות זב"ז, ויש דרוש מיוחד מאדמו"ר נ"ע ע"ז בכ"י מו"ח ז"ל אך אין מבואר מהכתב יפה. ברע"מ פ' פנחס דרכ"ט ב' ודא סלע דאתמר בי' ודברתם אל הסלע כו' אלין דמשתדלין בי' לשמה נפקין לון מיין דאורייתא מתיקין כו'. ברע"מ פ' תצא דרע"ט ב' אית סלע ואית סלע כו' סלע דמשה עלי' אתמר ודברתם אל הסלע כו' דבור ופיוסא אבל שפחה סלע אחרא עלה אתמר בדברים לא יוסר עבד אלא דמחאן כו' יעו"ש ומהביאור שם דמחלק בין קבלה למשנה וזה פלאי, ויובן עם מ"ש ע"פ המאמר בראשית דכ"ז ע"ב בענין משנה אתתא דהאי נער כו' שמצד התורה כמו שהיא למעלה נק' מטרוניתא וכשירדה להתלבשות בגשמיות דיני תושבע"פ נק' שפחה ומ"מ בזה מלובש העצמיות כמו בהטפה מלובש עצמיות ח"ע וזהו ושפחה כי תירש כו' ולעתיד יתגלה הפנימיות גברתה וא"כ סלע דמשה הוא הפנימי' ולולא שהכה משה על הסלע לא הי' התושבע"פ באה בהתלבשות בבחי' שפחה וע"י שהכה ירדה בבחי' שפחה כו' שצריך הכאה כו'. וע' בת"ז תיקון כ"א דנ"ג ע"ג דאם לא דמחה בה לא הוו טרחין ישראל ותנאין ואמוראין באורייתא דבע"פ דאיהו סלע כו' ויהי' מתקיים בהון ולא ילמדו איש את רעהו כו' כי כולם ידעו אותי בירמי' סי' ל"א ל"ד, וע' מענין ולא ילמדו עוד בפ' ויקרא דף כ"ג ע"א שזהו ענין ומלאה הארץ דיעה כו' ובפ' אחרי דנח"א ובפ' נשא דק"ל ע"ב מבואר שזהו ע"י גילוי מו"ס דעתיקא וא"כ שרש הענין נמשך במה שיהי' גילוי פנימי' ע"י משא"כ עכשיו ההארה רק מחיצוני' נובלות חכמה שלמעלה תורה, ועמ"ש ממאמר הנ"ל דפ' נשא בביאור ע"פ אתה הצבת גבולות ארץ בענין ל"ג בעומר. ועמ"ש בד"ה וכל בניך לימודי הוי' בשם המדרש רבות שלעתיד יהיו לימודי הוי' ממש. וזהו איתן מושביך ושים בסלע קיניך אותיות איתן משמשות לעתיד עמ"ש בד"ה ראה אנכי ועמ"ש ע"פ ואתחנן מה שביקש משה ליטע ענין עסק התורה כו' ועמ"ש בענין במחשכים הושיבני שא"א למצוא הלכה ברורה.