תתכא

בענין קרן, כמ"כ י"ל בענין מטה הנ"ל שתכליתו לייחד ולחבר זו"נ שגם עה"ד יתברר ויוכלל בעה"ח ע"כ נברא ע"ש ביהש"מ) וחקיק בי' שמא קדישא גליפא קדישא (היינו כמש"ל בשם הרבות פ' עקב ר' נהורא אמר כו') ובהאי חב בסלע כד"א ויך את הסלע במטהו פעמים (וע"ש בהרמ"ז בשם הגהת הרח"ו באוצ"ח, והוא ביאור הדברים שבהיות רחל בבחי' אחור נק' צור שהוא אלקים דההין, אבל עתה שהיו קרובים לבוא לא"י כבר היתה רחל מוכנת להיות סלע עכ"ל, וענין היותה בבחי' אחור מובן ממ"ש בת"א פ' תצוה בד"ה זכור דעמלק, ומשם יובן ג"כ ענין בחי' פנים וזהו ענין סלע, וע' במא"א אות סמך סי"ב ואות צ' סי"ח, עוד כ' הרמ"ז שם א"נ צור הוא בחי' הכלים החיצוני' ששם יש שליטה לנחש וצורך לנשיכתו לאילה וכמו שהיו בקי"ס כנרמז בזח"ב בפ' בשלח דנב"ב אבל הסלע ה"ס הכלים הפנימים ואין שם דרך נחש כו', ובאוצ"ח איתא שהמטה ה"ס ו' להיותו אור יוצא מיסוד דאבא כו' עד וה"ס מט"ט שר הפנים כו', ועוונות ישראל גרמו שלא נתן לב למה שאמר לו ודברתם אל הסלע דבור דוקא שה"ס זיווג דנשיקין שאין שם כח לחיצוני' חלילה וארז"ל שנה עליו פרק אחד שאז יהי' מוכן לקבל אור אבא עכ"ל וע' בתניא פמ"ה שעסק התורה הוא בחי' נשיקין עכ"ל, והמק"מ בפ' הנ"ל בדף כ"ז סע"א כ' וז"ל כ' הרח"ו ז"ל בפ' שלח לך וז"ל הבן רז זה כשהכה משה את הסלע ע"י הכאה נתעורר הנחש לינק ח"ו) א"ל קוב"ה, משה לא יהבית לך [מטה] דילי להאי, כי ההכאה ע"י המטה לא שייך רק בבחי' צור ולא בבחי' זו כו', וכמש"ל ס"ג ובזהר משפטים דף קי"ד ע"ב עתיד קודב"ה לאהדרא לך גזל דידך דאיהו מטה דאתמר ביה ויגזול את החנית מיד המצרי כו' ודקט"ו ע"א מענין מטה משה, גם מצינו בזח"ב ר"פ וארא כב"ב שדיבר משה לבחי' ש' אלקים דברים קשים באמרו אד' למה הרעות כו', וקרוב הדבר למש"כ, ואפשר להעיר עוד ממ"ש