תתיב

ונתתם אותה אל אלעזר הכהן

ונתתם אותה אל אלעזר הכהן והוציא אותה מחוץ כו' ושרף כו' והזה מדמה אל נוכח פני אוהל מועד כו' ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת כו'. וצ"ל למה פרה אדומה הי' מעשיה בחוץ רק ההזאה הי' בפנים, ואין לדמות זאת לשעיר המשתלח שהי' לעזאזל אבל פרה אדומה הו"ע קרבן ולמה הי' חלוק מכל הקרבנות שהי' דוקא מבפנים כי שחוטי חוץ חייב כרת. והנה במד"ר ס"פ בא ע"פ יהי לבי תמים בחוקיך זאת חוקת הפסח וחוקת פרה אדומה ששניהם דומין זל"ז בזה נא' זאת חוקת הפסח ובזה נא' זאת חוקת התורה ויקחו אליך פרה כו' ואי אתה יודע איזה חוקה גדולה מזו משל לב' מטרונות דומות כו' מי גדולה אותה שחברתה מלוה אותה עד ביתה כך הפרה גדולה שאוכלי פסח צריכים לה שנאמר ולקחו מעפר שריפת החטאת כו', וא"כ הקושי' חזקה יותר הלא הקרבנות הפסח הי' בפנים ומדוע מעשה הפרה הי' בחוץ. והנה מצינו גבי אליהו שהקריב ג"כ בחוץ והיינו בהר הכרמל וא' כדברך עשיתי וארז"ל הוראת שעה היתה וצ"ל איך היתה הוראת שעה להקריב חוץ הרי שחוטי חוץ חייב כרת. אך הנה במשנה במנחות אי' כהנים ששחטו בבית חוניו הרי הם כבעלי מומין כו' והחטא של בית חוניו הי' שבנה בהמ"ק לש"ש רק שבנה אותו באמ"צ וישעי' הנביא ניבא ע"ז ביום ההוא יהי' מזבח לה' באמ"צ. ולהבין הענין הנה כ' גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו וארז"ל אימתי גדול הוי' כשהוא בעיר אלקינו, כי יש שני שמות הוי' ואלקים הוי' הוא מקור ההתהוות מאין ליש להוות כל העולמות והנבראים אך מבחי' ש' הוי' כמו שהוא לא הי' העולמות יכולים לקבל כי אני ה' לא שניתי וכולא קמי' כלא חשיב והי' העולמות והנבראים בטלים כו', ועיקר המכוון הי' שיתהווה העולם ליש ודבר והיש יהי' בטל כו' והוא ע"י שם אלקים כי אלקים הוא מדת הצמצום שמצמצם את האור דשם הוי' שיהיו העולמות יכולים לקבלו, וזהו כי שמש ומגן הוי' אלקים כי השמש כמו שהוא אין יכולים לקבלו, וע"כ יש מגן ונרתק להשמש, וכמ"כ בשם הוי' ואלקים ששם אלקים הוא מגן ונרתק לשם הוי' וזהו הוי' הוא אלקים כולא חד שאין יכול להיות הגילוי משם הוי' בעולמות כ"א ע"י שם אלקים, וזהו גדול הוי' כו' בעיר אלקינו ועיר אלקינו הוא בחי' אותיות כי עיר הוא קיבוץ מבתים הרבה מאבנים ואבנים נק' בס"י בשם אותיות שני אבנים בונות כו' כי כמו שהאבנים הם דומם כך האותיות הם בחי' דומם, והגילוי של שם הוי' הוא ע"י האותיות בחי' אותיות הדבור בחי' מל' כמו עד"מ גילוי השכל באדם הוא ע"י האותיות כך למעלה הגילוי דשם הוי' הוא ע"י בחי' האותיות שלמעלה שנק' עיר אלקינו וזהו גדול הוי' כו' אימתי גדול כו', והנה זהו בכלל, ובפרט נק' בהמ"ק עיר אלקינו כי בבהמ"ק הי' הקרבת הקרבנות וע"י הקרבן ממשיכים בחי' שם הוי', קרבן להוי', אשה להוי', ריח ניחוח להוי', והגילוי דשם הוי' הוא דוקא ע"י שם אלקים בחי' עיר אלקינו שהוא הבהמ"ק כמ"ש אכן יש הוי' במקום הזה דוקא אבל בית חוניו שבנה אותו באמ"צ הוא עיר דלעו"ז, כי בהמ"ק הוא עיר אלקינו עיר דקדושה ויש עיר דלעו"ז עיר ומגדל כו' עיר דקליפה וזה הי' החטא שלהם שהמשיכו השפע ממקום הקדושה שבנו אותו לש"ש במקום הקליפה, וכמו שיש אותיות דקדושה עיר אלקינו כנ"ל כך יש אותיות דלעו"ז בחי' שבה"כ