תתט

שאומרים קדוש וברוך זהו כענין אש שחורה ואש לבנה שע"י רו"ש ממשיכים בחי' תושב"כ אך הנה יש ב' שמות הוי' ופסיק טעמא בינייהו והמשכת תושב"כ זהו משם הוי' שבאצי' אבל החקיקה מחקק ממשיך משם הוי' דלעילא וזהו ע"י אפר ומים חיים שלמעלה מבחי' ונהר יוצא מעדן להשקות ג"ן סדרים דאורייתא תושב"כ וכן גבי באר מים חיים נז' במחוקק. והנה ס"ר נשמות שרשן מס"ר אותיות תושב"כ ושרשן מאותיות החקיקה טהורה היא מטה"ע ששם בחי' חקיקה מיני' ובי' וע"י רו"ש דוגמת שרפים ואופנים מעוררים התקשרות אותיות התורה בשרשן עדן ולהיות ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן אך ע"י תשובה נמשך התקשרות בבחי' טהורה היא ונמשך מבחי' החקיקה בחי' כי חק לישראל הוא והוא ענין מים חיים שלמעלה מבחי' ונהר יוצא מעדן.

והנה ענין הפרה לטהר מטומאת מת. י"ל כי הנה מהרמ"א פ' זו הביא משארז"ל בפ' בראשית שבעלילה בא הקב"ה על אדה"ר שהרי אלפים שנה קודם לעולם הי' כתוב בתורה אדם כי ימות באהל כו' עכ"ל, וצ"ע ממ"ש במד"ר ס"פ משפטים ע"פ אני אמרתי אלקים אתם כו' מה אני חי וקיים לעולם כו' משמע שאי"ז עלילה. והנה קושיא זו של מהרמ"א איתא בזח"ג פ' שלח דקנ"ח ע"א והתירוץ שם ע"ב דאילו לא חטא ג"כ הי' מסתלק מעוה"ז לגעה"ת אלא שלא הי' טועם טעם מיתה בעלי' זו, וכהולך מחיל אל חיל וכמחליף לבוש חול ולובש לבושי שבת או ע"ד חנוך ואליהו שעלו למעלה ולא טעמו טעם מיתה, וע' זהר ויחי דרמ"ה ע"ב בפי' בנים אתם משל לבן מלך כו' ע"ש, וע"י החטא הוכרח לטעום טעם מיתה ממש וזה נמשך מחטא עה"ד טו"ר, שעירב הגשמיות ברוחניות וא"א להפרד כ"א ע"י טעמא דמיתא ה"י, וזהו יעקב לא מת כי לפי שהי' מבחי' יסוד אבא שלמעלה משבה"כ שהי' בז' המדות זמ"ל דתהו וכמ"ש ימותו ולא בחכמה ע"כ עלייתו למעלה לא הי' ע"ד מיתה כ"א כהולך מחיל אל חיל כנ"ל. ועד"ז י"ל שהפרה שהיא בחי' תשובה באה לטהר מטומאת מת ר"ל לטהר לבא לבחי' נשמה שנתת בי טהורה היא ולא יצטרך לטעום כו' כ"א בבחי' ילכו מחיל כו'. ועפי"ז אפשר ליישב דעת קצת חכמים דס"ל שגם אחר תחה"מ יש עוד אח"כ שכר עליון לנפש לבד, וזהו דעת הרמב"ם אבל הרמב"ן חלק עליו שהרי ארז"ל צדיקים אינן חוזרין לעפרן וכתיב ובלע המות לנצח, דאפ"ל שמיתה לא יהי' אבל יהי' שייך עליות כעליות חנוך ואליהו. ולדעת הרמב"ן דס"ל שאחר תחה"מ תקיים הנשמה בגוף לעולם ונצחיות אפ"ל שבחי' זו דלטהר מטומאת מת יהי' מקודם תחה"מ והיינו ע"י פרה העשירית שיעשה מלך המשיח שאז גם מקודם תחה"מ יהי' ע"ד אני אמרתי אלקים אתם כמו אדה"ר קודם החטא ויהי' העלי' מהגוף שלא ע"י טעם מיתה וכנ"ל בענין יעקב לא מת אף שנסתלק מהגוף וזה יהי' עד תחה"מ וע"י תחה"מ יתקיימו בגוף לעולם. ורבינו ז"ל בכל הדרושים הזכיר רק דעת הרמב"ן לבד.