תתו

אותיות התורה שנכתב בדיו על הספר אינו הבל והארה כ"א עצמיות יותר כמו הסופר הכותב שעל כרחך כחו ממש מלובש בכתיבה זו כו' ועמ"ש ע"פ ועתה יגדל נא כח אד' וזהו קול ה' בכח דקאי על מ"ת וע"ד ויכתב בספר זכרון לפניו וזהו ע"ד הנז' בזח"ג בהר דק"ח ע"ב שמיעה בהאי אתר תליא במל' עשי' לעילא בבינה וכ"ה בזח"א וירא קט"ו בענין ויעש ה' לשרה במזלא תליא משא"כ וה' פקד זהו מבחי' מל' דיבור כו' ולכן שיבחו רז"ל שדיבור של הקב"ה מעשה הרי המעשה חשוב יותר (ועמ"ש ע"פ הילקוט פ' בשלח ע"פ מכון לשבתך פעלת הוי' כשברא הקב"ה עולמו לא בראו אלא במאמר שנאמר בדבר ה' שמים נעשו וכשבנה בהמ"ק כב"י פעולה לפניו שנאמר פעלת הוי' וכן גבי מזמור שיר ליום השבת נא' כי שמחתני ה' בפעליך וכן מה רב טובך כו' פעלת כו' ועד"ז יובן מעלת הכתב והמכתב שנברא בע"ש ביהש"מ וע"כ אותיות התושב"כ שהן מעשה גבוה מאותיות הדיבור ולכן נברא בע"ש ביהש"מ שזהו הכנה לקידוש יום השבת שגבהו הרבה דרכיו משי"ב כו' שעליהם נאמר הבל הבלים כו' ולאו אורחא דמלכא לאשתעי במילין דהדיוטא משא"כ ביום השבת, וגם כמו התורה היא הממוצע המחבר אלקות עם העולם כך ביהש"מ דשבת ממוצע בין שימ"ב ובין יום השבת.

קיצור. להבין ענין זאת חקת התורה יש להקדים ענין תושב"כ, הכתב והמכתב נבראו ע"ש ביהש"מ, תשב"כ תורה יסוד אבא המלובש בבינה הנק' כתב, וע' בת"א פ' וארא בד"ה לכן אמור לבנ"י בענין צורת האותיות ע"ד לחכימא ברמיזא, וענין סופר וספר האותיות שאלוני, כמו שהכתב ממשיך רוחניות בגשמיות, כי חק ס"ג מ"ה, והנה בשימ"ב בה' בראם אתא קלילא, אבל הכתב נמשך גילוי כח ממש קול ה' בכח, ולכן נברא בע"ש בין השמשות.

ז) ולבאר הדברים בענין תושב"כ דאיתא בילקוט ס"פ תשא שקרני ההוד של משה הוא מה שנשתייר בקולמוס כו'. והנה התורה ניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה א"כ ענין הדיו הוא אש שחורה ונראה לומר דיו הוא חכמה כי כמו בכח החכמה עדיין אין גילוי אותיות אלא כשנמשך מהחכ' במח' נעשה אותיות וכמ"ש בת"א פ' תצוה בד"ה ועשית ציץ בפי' ופתחת עליו פתוחי חותם כן מהדיו נעשים אותיות ע"י ה' אצבעות הכותב אבל בהדיו עצמו עדיין אין אותיות נמצא הוא מקור לאותיות והיינו כי דיו אותיות יו"ד הוא חכ' וכ"כ במ"א ד' י"א דיו הארת החכ' בקולמוס יסוד העליון והוא מצד הארת השלשה מוחין ד' בינה יו"ד חכמה ו' דעת כו' עכ"ל וגם דיו הוא שחור דהיינו אש שחורה כנ"ל. ועיין מענין דיו ברע"מ פ' תרומה קנ"ט א' דפי' ג"כ דיו מלשון דיו לעבד להיות כרבו ופי' דיו לעבד זהו בחי' שוב בלק"ת פ' שלח סד"ה כי תבואו אל ארץ מושבותיכם וע' בפרדס ערך דיו ובמא"א קוף סעי' כ"ז קולמוס עם האותיות גימ' רמ"ח כינוי