תתד
חיבור יחו"ע ויחו"ת, ויש מי שפי' כלי ר"ת כהנים לוים ישראלים שהם שלשה שריגים, ועמ"ש מענין כלי ע"פ ויכולו השמים והארץ, ומ"ש בת"א בביאור ע"פ וקבל היהודים בענין שהקדימו נעשה לנשמע ששרש הכלי גבוה מהאור.
קיצור. ענין עץ ארז ואזוב שפלות ועכ"ז ויגבה לבו, וענין שני תולעת, א"ת תולעת יעקב, וענין מים חיים שלמעלה מבחי' ונהר יוצא כו' חכ' דאבא שלמעלה מבחי' יקר ל"א נתיבות כו'.
ה) ועפי"ז יש להבין קצת משארז"ל בענין אחכמה והיא רחוקה ממני, תמן תנינן כל העסוקים בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים, והיא עצמה מטהר טמאים כהובא בילקוט פ' חקת דקס"ו ע"ג, והענין כי פרה רומז לדמ"ל כמו שאמרו פרה זו מצרים אדומה זו בבל כו' עורות אלים מאדמים זה אדום שנא' ויצא הראשון אדמוני וע' ילקוט תרומה סוף רמז שס"ג דצ"ט ג' ונת' מזה במ"א איך לבחי' תרומה והעלאה זו באו דוקא ע"י בבל כו' וכמ"ש בת"א פ' נח בד"ה מים רבים שעי"ז ותרם התיבה כו', כמו"כ ענין ההעלאה דאפר פרה ע"ד ויאבק שהעלו אבק עד כסה"כ שהוא תשובה נמשך דוקא ע"י דמ"ל. ועפי"ז יובן מה שמטמאה בגדים כי בגדים הם לבושים הנעשים ממעשה המצות כמ"ש וירח את ריח בגדיו ועמ"ש בת"א פ' תצוה ע"פ ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך ומ"ש בלק"ת ע"פ אלה מסעי דרוש השני מענין ירדן יריחו ריח בגדיו ומ"ש ע"פ וריח שלמותיך כריח הלבנון, ופרה שהיא ק"נ מטמא לבושים הנ"ל שהם נק' בגדי קדש, והיינו כי עיקר קיום המצות בא"י ולא בבבל כו' שא"י נק' ארץ שתוציא צמחה של מעשה המצות ועמ"ש בענין ואתחנן כו' ואראה את הארץ וע' זהר אמור פ"ט ע"פ וכל מלבושי אגאלתי ובהרמ"ז שם לשון גאולה ולשון לכלוך וטינוף כו' ע"ש וכענין בגדי פרושים מדרס לאוכלי תרומה בגדי אוכלי תרומה מדרס לקדש כו' הרי אף שבגדי אוכלי תרומה הן תכלית הטהרה הן נחשבים טומאה לגבי קדש כו' כמו"כ עד"ז יובן אשר מעשה המצות דחו"ל עם היות שנעשו מהם לבושים לנשמה כענין בגדי אוכלי תרומה הם חשובים טומאה עדיין לגבי בגדי קדש וצריכים כיבוס כענין שעלו מן הרחצה ועמ"ש מזה ג"כ סד"ה ואלה המשפטים ובלק"ת ע"פ שינייך כעדר הרחלים, ולכן הבגדים צריכים כיבוס ע"י מי הדעת בתפלה כו', והיא הפרה עצמה מטהרת הטמאים שעי"ז יבואו לבחי' תשובה הוא בחי' וזרקתי עליכם מ"ט מים חיים כנ"ל.
קיצור. ועפי"ז יובן ענין כל העוסקים בפרה מטמאין בגדים והיא עצמה באה לטהר ומטהרת טומאת מת והקרבנות הבאים מבפנים אין מכפרים אלא על השגגות אבל לא על המזיד וזהו טומאת מת ע"ד רשעים בחייהם קרוים מתים אין להם כפרה ע"י הקרבנות אבל הפרה שמטהרת
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.