תתג

מ"ב גי' תולע. והנה מכ"ז יובן ענין אפר הפרה שהוא בחי' תשובה וזהו ואנכי עפר ואפר עפר בחי' צדיקים מי מנה עפר יעקב ובו צומח זורע צדקות ומצמיח ישועות וכמ"ש ע"פ כי כארץ תוציא צמחה ואפר בחי' בע"ת שנשרף כל הרהורין בישין והרשעה כולה בעשן תכלה ועי"ז ממשיך מבחי' גבוה יותר, וזהו ענין ונתן עליו מים חיים כי בצדיקים ויניחהו בג"ע לעבדה זו רמ"ח מ"ע כו' להמשיך מבחי' ונהר יוצא מעדן להשקות ג"ן סדרים דאורייתא ונהר אינו מים חיים ממש שזהו בחי' מעיין אבל ע"י התשובה לרחוק שנעשה קרוב ממשיך מבחי' אחכמה והיא רחוקה ממני עין לא ראתה עדן וזהו מים חיים כו' כי והחכ' תחי', וזהו אדומה תמימה להמשיך תורת ה' תמימה דהיינו שיהי' התלבשות אוא"ס בחכ' עוסק בתורה לשמה לשם התורה ואזי דוקא היא תמימה כו'. וביאור ענין מ"ח הנה במא"א מם סט"ז מים חיים נק' הטיפה כי יורדת מהמוחין הנק' חיים ויוצאת דרך יסוד הנק' אל חי והוא שם ע"ב כו' עכ"ל, וע"ש אות ח' סעיף כ' חיים נק' המוחין כו', ואפ"ל כי מים חיים זהו כשהטיפה נמשכת ממוחין דאבא שנק' ומעיין מבית ה' יצא אבל כשנמשכה מבינה הנק' ונהר יוצא מעדן כו' נק' מים סתם שזהו נק' אור מים רקיע ועזח"ג אמור ד"ק ע"ב אימתי זיווגא דכנ"י במלכא קדישא שלח לי' אחותי בת אבי היא כו' ובבה"ז כשמקבל ממוחין דאבא נמשכו נשמות חדשות משא"כ ממוחין דאימא רק לחדש הישנות, וע' בלק"ת בשה"ש ע"פ ששים המה מלכות בענין ומעיין מבית ה' יצא כו' אז והשקה כו', ולכן בפרה לטהר צ"ל ע"י מים חיים כו', והעלאה לזה הוא אפר הפרה דאתהפכא חשוכא לנהורא ולא אתכפי' לבד כו' וכשהז"א מקבל מוחין דאבא נק' כארז בלבנון ישגא כמ"ש בזח"ג ויקרא די"ו סע"א בלבנון דא הוא עדן עילאה דעין לא ראתה וע' זח"ג האזינו דר"צ ע"א שגם ח"ס נק' עדן עילאה סדכ"ס ובמא"א א' ק"כ ארז נק' ז"א כשעולה באבא בלבנון כו', גם כמ"ש בזח"ג פ' אחרי דס"א סע"ב זיווגא שלים נתיב לא ידעו כו', והנה הטיפה נק' יקר הפך קרי וזהו כשנמשכה מן ל"א נ"ח בהסרת נתיב הראשון שהוא נתיב לא ידעו עיט, כמ"ש במא"א יו"ד כ"ה אבל לבנון היינו ל"ב נ"ח ונו"ן שע"ב א"כ נמשכה ג"כ מבחי' נתיב לא ידעו שהוא פנימי' אבא ואז נק' ז"א ארז בלבנון ולכן נאמר ולקח הכהן עץ ארז כו' והיינו שבו נמשך ממים חיים הנ"ל שהן מוחין דאבא ובע"ח שמ"ד פ"א זיווגא שלים כשנמשך מחכ' דאבא וע' בהרמ"ז פ' פקודי דף ר"כ שזהו בחי' רב טוב ונק' אצי' שבחכ' כו' וזהו עיקר הבחי' מ"ח, וא"כ אף שהצדיק ממשיך ג"כ מבחי' מוחין דאבא היינו מבינה דאבא ובינה נק' נהר וממנה נמשך ביסוד אבא שנק' ג"כ ונהר יוצא מעדן כמ"ש בבה"ז פ' וירא, אבל ע"י הבע"ת נמשך מחכ' דאבא היינו ראשית זריחת החכ' מהכתר, וכמ"ש באגה"ק סי' כ"ח שהמשכת מים חיים בא מקדש העליון טלא דבדולחא שבמו"ס כו'. אל כלי, במא"א אות כ"ף ל"ז כלי נק' היסוד דנוק' ע"ש אות יו"ד זעירא שנכנס בה ונעשה מכלה כלי וכל יסוד נק' כלי כו' עכ"ל, ולהעיר מן כלי מחזיק ברכה שהוא השלום כו' ועמ"ש מענין סו"מ וע"ט בקש שלום בד"ה והי' מדי חדש ובהביאור דשלום

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.