תת

שיומשך כח מלמעלה מאל עוזר שמכנגדו דוקא יומשך עזר והיינו ע"י מאין יבוא עזרי ובקשתם משם ומצאת כו' וזהו אל שנמשך מיג"מ שנמשכו מבחי' אין, הכהן ע"ד אלקיכם כהן הוא, ובזח"ג חקת ק"פ ע"ב אל אלעזר דוקא, ופי' הרמ"ז כי כל הקרבנות נק' קדשים המשכת המוחין בחי' קדש אכן פרה עיקרה לדחות רוה"ט וזה א"א להיות ע"י חסד לבד כ"א ע"י גבורות וכה"ג בענין י"ג ת"ד ששערות הדיקנא הם קשישין שהוא מבחי' גבורות כדי לאכפיי' הדינין והם י"ג מדה"ר המתגלים ביוכ"פ שעז"נ כי ביום הזה יכפר כו' לטהר אתכם כו' תטהרו כו' ולכן לא הי' מעשה הפרה ע"י אהרן, שעיקרו מאבא בחי' מקור החסד כ"א ע"י אלעזר שהוא סגן שיש בו ג"כ מגבורות דאימא כן פי' הרמ"ז שם, ובמא"א א' ק"מ אלעזר מנצח דאבא ואפ"ל הפי' אל עוזר דאיתא במא"א א' פ' אל נק' החסד כו' אל זועם נק' תיקון א' שבדיקנא הכופה הדינים כו' והי"נ הביא מהזח"ג פ' צו ד"ל סע"ב בענין אל זועם ובפ' במדבר דקי"ט סע"א וע"ב דבחי' שם אל עם היותו חסד יש בו ג"כ דינים וכמו בענין אבגית"ץ שהוא החסד הכלול עם גבורה כו'.

קיצור. פרה דקבילת משמאלא, וחם הוא אבי כנען, יותר משהעגל רוצה, לכן ע"י שריפת הפרה נתקן היניקה שמקו השמאל, נוק' דקליפה יותרת הכבד לכן ע"י בירור זה נעשה יתרון האור מן החושך, ויתרון דעת, ונתתם אותה אל אלעזר אל עוזר הבא לטהר מסייעין אותו. אהרן עיקרו קדוש וזהו הקרבנות שנעשו בפנים שנקראו קדושים, ופרה עיקרה לטהר וזה א"א כ"א בשיתוף הגבורות וכמו ביוכ"פ לטהר תטהרו והיינו ע"י י"ג מדה"ר מים טהורים והם י"ג ת"ד שהם שערות קשישין ולא רכיכין כמו שערות הראש, וזהו אל עוזר שיש בו ג"כ ואל זועם כו', ובינה דינין מתערין מינה על המנגד וכמ"ש בפי' כן אד' הוי' יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים ע"י שם הוי' בניקוד אלקים כו'.

ג) והנה להבין עוד קצת בענין אפר פרה. הנה במא"א א' קי"ד אפר נק' הקליפות שאינו עושה פירות כאפר, והראה הי"נ מקום למ"ש בזח"א וישלח דק"ע ע"א ע"פ ויאבק מה בין אבק לעפר כו', ומבואר מזה בת"א פ' וישלח סד"ה ויאבק איש, שהעלו אבק עד כסה"כ שזהו ע"י התשובה שעי"ז מוציא הניצוצות מג"ק ומנוק' דקליפה ומעלה אותן ליכלל למעלה וכן ארז"ל גדולה תשובה שמגעת עד כסה"כ, וכסה"כ מכוון כנגד קדה"ק, וקד"ק הוא כח"ב כמ"ש במ"א. נמצא אפר פרה כענין העלאת האבק עד כסה"כ והוא ענין בע"ת כנ"ל סעיף א'. עו"ש במא"א אפר פרה מנצפ"ך נשרפו סיגיהם ונמתקו פ"ר ע"ה גי' אפר עכ"ל. וע' במ"מ להב"י דכ"ד ע"ב קטמא לבן כו' ומענין מנצפ"ך ע' במג"ד באות כ' נותנים טעם בכל האותיות ברית מלח, ועמ"ש מזה בלק"ת פ' ויקרא בד"ה ולא תשבית מלח ובהביאור שם סעיף ו' ז', ובפרדס סוף שער האותיות פי' כי כ"ב אותיות מן ה' מוצאות מתחילי' מן ז"ת חג"ת נ"ה שהם ה' מוצאות ושרשן בבינה הוא מנצפ"ך א"כ ענין מנצפ"ך הם ה"ג דאימא וכענין המדות שבשכל, ושהם ה"ג