תשצז

הרע דק"נ ע"כ א"ש שמטמא את הטהורים כו' ובסי' שצ"ט כ' שזו פליאה נשגבה כי שם היינו שהמזה נטמא בגדיו והיינו אפי' אחר קידוש במים חיים ע"ז אמר שזו פליאה כו', והנ' לומר קצת סברא בזה, כי בגדים הם הלבושים ממעשה המצות שנק' ריח בגדיו, והנה יש מ"ד ספ"ה דברכות דצדיקים גבוהים מבע"ת, ולדידי' א"ש, כי הנה ענין הזאה מי חטאת לטהר הטמא זהו בחי' תשובה ונק' ריח בוגדיו ברבות תולדות פס"ו, והוא ס"ל דצדיקים גבוהים יותר א"כ זהו שמטמא בגדים ולבושים של המזה כשיורד ונמשך בבחי' עסק מי נדה וכמו שאמר משה מאין לי בשר שאפילו לאחר בירור הבשר זהו ירידה לגבי משה כו', ואף דסוגיא דעלמא דבע"ת גבוהים מצדיקים היינו בבחי' מלמטלמע"ל וכענין עליות דיוכ"פ אבל בבחי' ההמשכה למעלה להיות דירה בתחתונים זהו ע"י בחי' צדיק כי בינה שהוא תשובה עד הוד לבד אתפשטת ויסוד ז"א המאיר בבי"ע מקבל מיסוד אבא שלמעלה מהבינה וכתיב כי עמך הסליחה למען תורא, הרי עיקר הסליחה בשביל קיום היראה שהוא בחי' צדיק כו', לכן א"ש שבבחי' זו מטמאה בגדים ולבושי' כו' עד כי יהי' לאתבא צדיקייא בתיובתא כו'.

טמא גי' נ' היינו חמשים שערי טומאה, ולכן מי יתן טהור מטמא זהו שער החמשים דקדושה, ע' זח"ג שופטים דף ער"ה א' שס"מ נק' המת מת מעיקרו וזהו ענין טומאת מת, ובמא"א אות ח' ססעי' כ"ד חטאת נוק' דקליפה, ודוד קרא ליצה"ר חטאת וזהו עפר שריפת החטאת דרס"ו ע"ב ולכן א"ש שמטמאה הטהורים כו', גם ענין זה ע"ד מלחמת מדין שאע"פ שהוא מלחמת מצוה עכ"ז לפי שעה ירידה היא להם שהרי ארז"ל מידי הרהור לא יצאנו כו', כך עד"ז כשאדם טהור יורד אף בשביל מצוה למקום טומאה כמו ר' יהושע לגבי ההיא מטרוניתא פי"ח דשבת קי"ז ע"ב זהו שמטמא הטהורים כו', ועד"ז הצדיק כשבא להחזיר בתשובה רשעים ונצרך לירד לשמוע מדריגתם זהו שמטמא הטהורים לפי שעה כו', אלא שמ"מ ירידה זו צורך עלי' כו', ובמ"א כתבתי כיון פרה רומז לזמ"ל ועיקר קיום המצות הנק' בגדים הוא בארץ כמ"ש וזאת המצוה אשר צוה ה' לעשות בארץ כו' שמע ישראל כו' לכך היא מטמאה בגדים הנ"ל עד שיכובסו ע"ד כבס ביין לבושו בד"ה אוסרי לגפן, או במי הדעת בחי' ומלאה הארץ דעה כו' כמים כו' ועמ"ש סד"ה ועשית בגדי קדש שיש כמה מדריגות בלבושים אלו, ועמ"ש בענין ואתחנן לקיים מצות התלויות בה ועמ"ש מענין אשריך ארץ שמלכך בן חורין ועמ"ש סד"ה כי ההרים ימושו.