תשצה

מלבושי אגאלתי שהוא ג"כ לפי שעה כמ"ש הרמ"ז אמור צ"ו כו' שאח"כ מכבסן בשלג שתחת כסה"כ כו'.

ע' בשל"ה פ' חקת מענין פרה כו'.

ד) ז"ל הפרדס, פי' בתיקונים כי הבינה מסט' דגבורה נק' אדומה (וע' ברבות ר"פ תולדות פס"ג ד"ע ע"ד בענין אבי אדום הוא אדום כו' ופורע ממנו אדום שנא' דודי צח ואדום בלבוש אדום מדוע אדום ללבושיך כו', וא"כ אדומה תמימה י"ל להעיר המשכת צח ואדום כו') ומסט' דחסד אברהם נק' תמימה. וברע"מ פי' כי ג"כ המל' נק' פרה אדומה מצד הגבורה, ותמימה מצד החסד, והכל אחד הבינה מצד השפעתה בהם, והמל' מצד יניקתה עכ"ל.

ה) במא"א פ' ט"ו פרה אדומה מל' מצד הדינים פר מנצפ"ך כו' לכך היא אדומה כו' ומצד זה הדין תקיף מטמא טהורים כו' ומצד ע"ב ס"ג כו' מטהרת טמאים גם נק' בינה פרה אדומה בתיקונים כו' עכ"ל והי"נ הראה בזח"ג פנחס דרמ"ג ע"ב.

ו) ענין אשר לא עלה עליה עול שאומרת מי לי בשמים כו' היינו כמ"ש במ"א בדרוש הפסוק ביום ההוא יגלח אד' בתער השכירה בעברי הנהר במלך אשור בישעי' סי' ז' פסוק כ'. דהנה מבואר בע"ח שער מ"ח ענין יעקב איש חלק ועשו כאדרת שער לפי שבקליפה לא הי' רק זו"נ דאצי' דקליפה ולא ג"ר ע"כ כל השערות השייכים בג"ר נמשכו בעשו כו', והנה בקדושה יש הפרש בין ההשפעה הבאה דרך אברים שבאה מבחי' עצמיות ובין ההשפעה הבאה דרך שערות שבא' רק ממותרי מוחין כמבואר בד"ה כי תצא גבי וגלחה את ראשה ובביאור ע"פ כי כארץ תוציא צמחה פ"א, ולכן לפעמים השערות יש בהם קדושה נפלאה כמו בנזיר קדש יהי' גדל פרע ולפעמים הוא להיפוך שער באשה ערוה גם בלוים והעבירו תער כו', ולכן הנה בלעו"ז הנה כשהשפע נמשך מהם בבחי' עצמיות אינן נפרדים לגמרי דהא גם בלעם אמר לא אוכל לעבור את פי ה', אבל כשההשפעה באה מהם דרך שערות יומשך מזה מכחישי ה' וזהו ענין אשר לא עלה עלי' עומ"ש ואומרת מי לי בשמים כו' לפי שהוא בחי' עשו אדום שהוא כאדרת שער שההשפעה ממנו באה דרך שערות כו' ולכן וגרה לא יגר כו' משא"כ ג' הראשונים נק' תמימה אשר אין בה מום כמ"ש במדרש, ולכן הקפידה בפרה בשערות כמו ששנינו פ"ק דפרה היו בה שתי שערות שחורות או לבנות כו', וצריך לשרפה עם שערותיה להפך מחשוכא לנהורא גם בחי' אשר לא עלה עליה עול כו', ומזה יובן ענין אמרה פרה זו הריני נזירה, כי כדי לתקן ולהגין מבחי' שערות דקליפה כאדרת שער, זהו ע"י המשכה מבחי' שער רישי' כעמר נקא שהוא ענין עסק התורה וה"ע הנזיר שנאמר בו קדש יהיה גדל פרע כו'.