תשצב
דרכ"ח ע"ב ובפ' חיי דקל"ב ע"א וענין אזוב אשר בקיר זהו כענין סמיכת גאולה לתפלה וזהו והטוב כו' בזח"ב תרומה דקכ"ח סע"ב וגם ע"י מילה תחילה בחי' ברית כו' וזהו ענין חקת הפסח שפסח הוא מל' כמ"ש במא"א פ' סעיף ח' וסעי"ט לשון דילוג דהיינו כנ"ל בענין כי ברח העם לברוח מהרע שבנפשו כו' וכן מלמעלה נמשך קול דודי הנה זה בא מדלג כו' וכמ"ש ופסח ה' על הפתח אשר פתח הוא ג"כ מל' ויחוד זה בא ג"כ בבחי' חפזון כו' וא"כ חקת הוא החקיקה שנעשה בכנ"י שתוכל לקבל האור וזהו ענין מטרוניתא שהיא מל' והחקיקה יסוד דנוק', וע' בע"ח שער ל"ה היינו שער מיעוט הירח ספ"ב כי בשעת יצי"מ בליל פסח חזרה פב"פ עמו בבחי' ו' הנז' שם ספ"א כו', ותיכף ירדה להיות אב"א כו' ולע"ל תתעלה להיות ב' מלכים משתמשים בכתר א' ומקבלת אורותיה מאימא שלא ע"י ז"א כו' ולא יהי' ירידה כלל וא"כ חוקה זו הוא עדיין בחי' אב"א שהוא רק אתכפי' עי"ז נעשה החקיקה בלב כו', אבל ע"י חקה דפרה נעשה החקיקה בפנימי' הלב שיהי' מואס ברע ע"ד הנז' בסש"ב פ"י הנ"ל, וגם כי פרה רומז לדמ"ל שאזי אח"כ יהי' ואת רוה"ט אעביר כו' ואזי יהי' בבחי' משמח חתן עם הכלה בהשוואה אחת ולא כמו עכשיו משמח חתן וכלה כנז' בת"א פ' ויגש והיינו מ"ש בע"ח שתקבל מאמא שלא ע"י ז"א כו', ולכן זה מטרונה גדולה יותר מבחי' כלה וכענין ב' בחי' כלה הנז' בלק"ת בד"ה שה"ש והיינו ע"ד עד שקראה אמי כו' וא"ח עט"ב, וע' סד"ה קול דודי שבשה"ש, ועמ"ש סד"ה אוסרי לגפן עירה וזהו ביום ההוא יהיה ב"פ י"ה כו' שזו"נ יהי' כמו או"א ולכן בפרה צ"ל עץ ארז ואזוב כי אזוב יסוד ז"א טוב שכן קרוב כו' אבל צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון כמו מדות דאבא כו' ובמא"א א' ק"כ ארז נק' ז"א כשעולה בלבנון אבא וזהו ע"ד עמודא דאמצעיתא בריח התיכון וכמ"ש ע"פ העשיר כו' והדל כו' ברע"מ ר"פ תשא ומ"מ צ"ל ב' הבחי' עץ ארז ואזוב ע"ד אלה תולדות יעקב יוסף כו', ואזוב לשון זוב שממנו זבים הנשמות כענין מזלי' ע"ש יזל מים כו' ע' בציוני ועי"ז ונתן עליו מ"ח פנימי' התורה הנמשך מא"ס ב"ה מקור מ"ח ובמא"א מם ט"ז מים חיים נק' הטיפה כי יורדת מהמוחין הנק' חיים ויוצאת דרך יסוד הנק' אל חי עכ"ל, והיינו ענין עץ ארז ואזוב כו' וע' בבה"ז אמור ד"ק ע"ב ע"פ אחותי בת אבי שביו"ט נמשך שורש היחוד מהמוחי' דאי' לכן אי"ז אור חדש אבל בשבת אומרים שיר חדש לפי שאז נמשך ממוחין דאבא וזהו ענין מים חיים שלמעלה מבחי' ונהר יוצא שהיא בינה כו' אלא בחי' עדן עצמו וגם לע"ל יומשך מפנימי' אבא שהוא כמו פנימית עתיק כו', ומ"ש שהפסח צריך לפרה זהו כי מי חטאת שיורי טלא אתעדל"ע לעורר אתעדל"ת כו', ובמ"א נת' שע"י יצי"מ וחקת הפסח נמשך להיות גילוי שם הוי' כי מבחי' שם אלקים נמשך מצרים וגבולים כמ"ש בלק"ת פ' אמור בד"ה וספרתם לכם ולכן יצי"מ מהמיצרים וגבולים זהו ע"י גילוי שם הוי', וזהו אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ ועמ"ש מזה בד"ה ויצוום אל בנ"י ואל פרעה, אך כי יש ב' שמות הוי' הוי' ופסיק טעמא בינייהו כמ"ש בד"ה כי אתה נרי ובד"ה ועשית ציץ בענין קדש למד מלמטה והוי' מלמעלה ובד"ה ולא אבה הוי' כו' ויהפוך הוי' לך כו' וגילוי ש'
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.