תשצ

ע"ש הטעם. והנה מזה יובן שע"י קיום מצות פרה אדומה נמשך תוס' אור באצי' ובג"ע כי עפ"י סדר ההשתל' וחוק הקצוב דיחוד חו"ב הנמשך בעולמות עליונים ותחתונים נמשך מבחי' ונהר יוצא מעדן והרי עי"ז ומשם יפרד כו' לתאווה יבקש נפרד כו' אבל ע"י ושרף את הפרה נמשך מ"ח דחכ' עילאה ועז"נ ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים שהו"ע ק"נ הנק' נחל השטים אשר אתם זונים כו' שע"י המשכת ח"ע נהפך הרע דק"נ לטוב, ועמ"ש מזה בלק"ת בשה"ש סד"ה ס' המה מלכות בענין אחת היא יונתי תמתי כו', ונק' מי חטאת שע"י שהחטאת נשרף ונהפך לטוב נמשך מים חיים ע' זח"ב פקודי רל"ז ב' בענין לפתח חטאת רובץ, ועמ"ש ע"פ ושעיר עזים אחד לחטאת לה') ועד"ז בכל מצות מעשיות שהוא ענין בירורי נוגה הרי שכר מצוה מצוה ניתוסף אור חדש באצילות ע"י מעשה המצוה והיינו בהיות שהזיו והעדן הוא במדה וקצבה ומחמת בירורי נוגה מד' נהרות הנפרדים כשמתהפכים לטוב כמו העונג שבמדות רעות כו' כשמתהפך כו' מזה יהי' גרם לתוספות שפע חדשה מהמאציל העצמי שבעדן לגן וזהו שהניח בג"ע את האדם לעבדה כו' פי' שיזרע הגן ויוסיף בו צמיחת דשאים ואילנות והיינו ע"י מע"ט יתוספו אורות המאציל להיות נשפל בגן הזה כו' וביום שכולו ארוך יתגלה כל תוס' השפע שע"י כל המע"ט ועתה הוא באצי' לבד כו' וזהו שיכול האדם ליקח חלק חבירו בג"ע פי' שיש בכל נשמה אלקי' כח לברר בנוגה ולגרום תוס' השפע בגעה"ע וכשאותו האדם שלא עשה טוב ולא בירר הפסיד ומנע אור כו' הרי חבירו שבמדריגתו לוקח חלקו כי הוברר על ידו גם מחלק חבירו כי הם בשרשם ממדה אחת וזהו שלא ע"מ לקבל פרס הוא ענין תוס' אור חדש שיאיר ע"י המצוה שלא יחפוץ בה כו'.

קיצור. ענין ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים יש בחי' זו בקדושה ד' חיות המרכבה שנאן, וכן יש לעו"ז או"א זו"נ דנוגה והיינו מה שנפל עונג העליון (שהענג ר"ת עדן נהר גן ואזי נק' נגע וד' מראות נגעים הם ד' בחי' הנ"ל) ע"ד אם לעוברי רצונו כו' וק"נ נק' להט החרב המתהפכת ויכולים להפכה לקדושה וזהו ענין מעשה הפרה הזאת דמה להעלות פנימיות ק"נ שריפת עורה ובשרה עד שנעשה עפר (אפ"ל בק"נ יש או"כ וזהו הדם והעור והבשר, ע' מענין דם ואברים בלק"ת בשה"ש בד"ה לסוסתי דרוש הראשון) וגם עץ ארז ואזוב ושני תולעת כמ"ש במ"א ועי"ז ממשיכים מים חיים כי ד' ראשים נמשכים מבחי' ונהר יוצא משא"כ מבחי' ומעיין יצא מבית ה' כי והחכ' תחי' וזהו תוס' אור עצום וגם בכל המצות ממשיכים תוס' אור כי המצות הן בירור מד' נהרות הנ"ל וע"י בירור זה ממשיכים תוס' אור בבחי' ונהר יוצא כו'.

ג) ועפי"ז י"ל הרבות ס"פ בא פי"ט דקל"ה ע"ד ד"א יהי לבי תמים בחוקיך כו' ואי אתה יודע איזה חוקה גדולה מזו כו' ע"ש, והענין דאיתא במא"א ח' סעיף נ"ב נ"ג בענין חוקקי ישראל חק מצד היסוד וחק בשארו