תשפח

עונג זה שבנהר כו' יומשך ג"כ שפע עונג להיכלות הנפרדים מעה"ד טו"ר כו' שהן הפרות הרעות כו' והן הד' ראשים ד' גליות כמ"ש במדרש על ענין פרה אדומה כו' שהוא ענין הד' מלכיות כו' וידוע שטוב שבנוגה הוא ענין העונג הגשמי שהוא שרש כל התאוות רעות שהוא נמשך ג"כ מנהר המשקה הגן כו' רק שיכול להתהפך לטוב כי חציו טוב וחציו רע והוא בחי' הלהט החרב המתהפכת שלפני הגן הזה (הגה"ה ר"ל את זלעו"ז עשה כי ד' ראשים הם בקדושה ד' חיות המרכבה רק מהם משתלשל לעו"ז ג"כ ד' מלכיות וע' מזה בזח"א דכ"ו סע"א וע"ב ודל"ד סע"א וע"ב ור"פ נח דנ"ט ע"א ע"פ אלה תולדות נח כו' ומאלה נפצה כו', ודע"ד ב' ובפ' ויצא קנ"ח ע"א גבי מכאן ולתתא אקרי הרי בתר דכתיב ומשם יפרד כו', ובמא"א ד' כ"ה ד' נהרות הם או"א זו"נ כו', וכנגדם ד' מלכיות כו' שהם סוד או"א זו"נ דקליפה ובאות ה' סעיף ז' הרי בתר נק' ההיכלות טורי דפרודא כי בבריאה לאו איהו וגרמוהי חד בהון עכ"ל, ומ"ש כי ק"נ היא להט החרב המתהפכת ז"ל המאו"א למ"ד י"ח להט החרב המתהפכת בינה מתהפכ' מדינא לרחמי לצדיקים בעוה"ב מל' מתהפכת מרחמי לדינא לרשיעי בעה"ב וכ"ז בנוגה שגם בה יש ע"ס עכ"ל והי"נ הראה בזח"ב וארא דכ"ז סע"ב ובסה"מ סי' ק"ד בשם ע"ח דק"נ שהיא כלולה מטו"ר נק' להט החרב המתהפכת וע"ש סי' כ"ה שזהו ענין פרה אדומה ולכן מטהרת הטמא ומטמאה הטהור בבחי' טו"ר ועיין עוד מענין להט החרב המתהפכת בזח"ג אמור דק"ז ב' ובפ' ויחי דרל"ז א' וברבות בראשית ס"פ כ"א וע' ברבות תצוה פל"ח מענין פר פרה שהוא ג"כ ע"ד שמתהפכת כו' עכ"ה). וזהו שציוה ה' ליקח פרה אדומה תמימה כו' כדי לברר בירור הרע שבנוגה צריך תחילה להפוך הטוב שבנוגה לקדושה והיינו ע"י שחיטת פרה האדומה מלאה גבורות קדושות שאין שם עדיין אחיזה לטוב שבנוגה וזהו אשר אין בה מום כו' (הג"ה זהו ט"ס כי לפי הדרוש דכאן הפרה היא ק"נ וכן פי' הרמ"ז פ' חוקת וכמ"ש בע"ח אלא ר"ל דמה הוא פנימיותה היינו הטוב דק"נ עכ"ה) ומזין דמה נוכח פנימי' אהל מועד והיינו שמוציאים חיות אלקי שבדמה שהוא עדיין כולו טוב כו' ומדביקים אותה בשרשה ומקורה האמיתי בעונג האלקי' שבפנימי' אוה"מ שהוא עדן עילאה היכל ק"ק כו' ובחי' אפר הפרה היינו לאחר שמוציאים פנימיותה ומעלין אותה בשרשה בעדן כו' שורפין בשרה ועורה (הג"ה ז"ל הרמ"ז שכבר נת' שסוד פרה אדומה הוא בנוק' דק"נ שהיא נגדיית למל' דקדושה וכל יניקתה מדיני גבירתה שה"ס מנצפ"ך ה' דמים טמאים וה' דמים טהורים שמהם טו"ר שבנוגה דבריאה כו' והיו שורפים אותה בהמשכת דינים חזקים מהמל' עלי' לברר כח רעתה בהעשותה אפר שסודה העלאת הדינים עד שרשם לייחדם כו', וזהו שנעשית בחוץ לשרוף הדינים הקשים שהם בחי' הרע שבקליפה ה' דמים טמאים ולברר הטוב שבה ה' דמים טהורים עכ"ל, נמצא מבואר מדבריו ששריפת הפרה היינו שריפת הרע שבק"נ והיינו לעשותו אפר ואזי נהפך לטוב כמ"ש בד"ה ויאבק איש עמו בענין שהעלו אבק כו' וע' ברע"מ ר"פ שופטים ובהרמ"ז שם בענין לדון בשריפה כו', והזאת הדם זהו להעלות ה' דמים טהורים שהוא הטוב דק"נ עכ"ה) ונותנין בתוך השריפה עץ ארז