תשפג

בשרשו שהגורם נפילה זו היא תאוות היתר כנ"ל, ע"כ צ"ל תשובה באותו מקום שיעלה אל ה' כל התאוות ועניני העוה"ז המותרים והנצרכים כמו אכילה ושתי' ודומיהן, וזה"ע תשובה באותו מקום פי' באיזה מקום שיהי' אפי' במקום נמוך ושפל מאד, והנה כשישוב אל ה' כנ"ל ולקח אזוב שמשפיל א"ע ויבקש מה' סליחה ומחילה, וגם ענין עץ ארז ומים חיים כנ"ל, הנה עי"ז יסלח לו ה' ויעבור בו רוח טהרה, וז"ש אח"כ ונתתם אותה אל אלעזר הכהן הוא בחי' התגלות אור האה' כו' (ובזה מובן ג"כ דהי' מצותה באלעזר ולא באהרן ופי' הטעם בזוה"ק פ' חוקת משום דאהרן לא אתי מסט' דטהור אלא מסט' דקדושה כו', ופי' כי טהור לא שייך רק מטמא כמ"ש מי יתן טהור מטמא כו', והענין שיש ב' בחי' באהבה הא' נקראת אה"ע שהוא בחי' הבירור מהעולמות דוקא שמתבררין הניצוצי' ועולין ונכללים לה' באהבה אלף טורין דאכלא לון בהמה רבה כו' ולכן נק' אה"ע שמעולמות מתהפך כו' ביטול היש לאין וזהו ענין טהור מטמא, אבל אה"ר היא הבאה מלמעלה מאלקות אחר קדימת האה"ע כענין אש שלמעלה שהי' יורד אחר קדימת אש שלמטה כו', וזהו בחי' אהרן כה"ר כו' חסידא קדישא שאינו בירור מהרע ע"ד הנ"ל רק המשכת קדושה העליונה, ולכן ענין שריפת הפרה שהוא בחי' טהור מטמא להתהפך מבחי' אהבה הגשמי' שתהי' אהבה זו מתהפכת לה' הנה עבודה זו אינה שייך לאהרן רק לבחי' אלעזר שהוא בחי' אה"ע כמ"ש בזהר חוקת דקפ"ד ע"א ימינא דסיהרא הוא כו').

ובכל הנ"ל יובן ג"כ שקורין פ' פרה קודם פסח דוקא להיות כי כל ענין הפרה הוא התהפכות תאוות היתר שתהיינה לה' כנ"ל באריכות, לכן ביותר צריך להזהיר ע"ז קודם זמן יצי"מ שהוא חג הפסח, דעם היות שבכל יום חייב אדם לראות א"ע כאלו יצא ממצרים מ"מ בכללות ישראל הוא הגילוי ממש בפסח בחי' יצי"מ, והנה לאדם שכבר יצא מבחי' מצרים וגבולים אין צריך גדר ושמירה כ"כ מדברים המותרים כי אדרבה הוא מעלה אותן לה' כמ"ש ר"נ עד לא אכילנא בשרא דתורא כו', אבל לאדם שהוא עדיין בתוך בחי' מצרים ורוצה לשוב בתשובה בודאי צריך לגדרים יותר, ומפני זה איסור חמץ בפסח חמורה מאד אפי' במשהו אפי' אין שם שום טעם חמץ מפני שאז היתה יצי"מ כנ"ל וצריכה זריזות יותר, ומפני זה הטעם קורין פ' פרה קודם פסח כי קודם יצי"מ צריך להזהיר יותר על זה כו'.