תשפב

ותשאר רק עצם האהבה והיא יכולה להתהפך לעבודת ה' זהו כמשל האפר הנשאר אחר השריפה והוא התהפכות המדות כנודע, ולקח עץ ארז ואזוב והם שני מדות הפכיים כמ"ש ארז אשר בלבנון שהיא גדולה מאד ואזוב שבקיר נמוך מאד, ושניהם צריכים להיות בעבודת ה', כי ענין האזוב שישפיל א"ע ויבקש סליחה ומחילה מה' וה' יסלח לו נמצא האזוב מורה על הכנעה והשפלות ועוד זאת יש באזוב שגידולו הוא הרבה ביחד בדיבוק מאד זל"ז והוא ענין האחדות וההתקשרות להיות ואהבת לרעך כמוך ממש שזהו הכלי לשפע העליונה מבחי' רב טוב העליון כמ"ש ברכנו אבינו כולנו כאחד דוקא וכל הספרים מלאים מזה, וכמבואר ג"כ בזה"ק פ' תשא דק"צ ע"ב כל אלין חברייא דלא רחימין אלין לאלין ח"ו, אסתלקו מעלמא עד לא מטא זמנייהו כו' וכ"ה בגמ' ביבמות דס"ב ע"ב, ולכן ואהבת לרעך כמוך הוא יסוד כל התורה כולה, ובאמת שני בחי' אלו שבאזוב נמשכים זה מזה שע"י השפלות והוי שפל רוח מכל האדם יבוא לבחי' התקשרות ואהבת לרעך כמוך (וגם עי"ז ישמח ויגל בשמחה רבה שאחרים נהנים משלו ויאמר לעצמו אולי האחר הוא טוב ממני וקרוב הוא יותר אל ה' ית', ועד"ז אברהם אע"ה מפני שהי' בבחי' השפלות ואנכי עפר ואפר לכך הי' חסדן גדול כמ"ש במ"א) וכמבואר בתניא פל"ב איך שני בחי' אלו דשפלות ואהבת לרעך כמוך תלוי' זב"ז ושני בחי' אלו נכללו באזוב שהוא נמוך מאד וגדל הרבה ובדיבוק כנ"ל, וענין עץ ארז הוא שיהי' יקר רוח וגבה לב בעבודת ה' כגון בעסק התורה שלא יאמר די לי בפרק א' שחרית ובפ' א' ערבית לצאת י"ח, אלא לעמול בתורה כל זמן שאפשר לו וכמארז"ל דוד הקים עולה של תורה, וארז"ל כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק עליו נא' כי דבר ה' בזה הכרת תכרת וכו', וכן בעבודה וגמ"ח יוכל האדם למצוא בהן קולות שלא להאריך כ"כ להתבונן בגדולתו ית' וכן בצדקה למעט כו', אבל באמת לא יצא י"ח כי הם אלו דברים שאין להם שיעור כו', ובזה אין ראוי כלל שפלות לומר מי אני לבקש מדריגות גבוהות רק אדרבה תגבה נפשו למעלה תמיד וכמ"ש ויגבה לבו בדרכי ה' וזהו בחי' עץ ארז. וז"ש ויקחו אליך פרה אדומה אליך דוקא כי משה הוא בחי' דעת דהיינו שיהי' כל דבר בדעת שאפי' בבחי' פרה שהוא ענין היתר יהי' ע"פ הדעת ולא מעשה בהמה כנ"ל, ואח"כ כתיב וטבל במים, ענין המים חיים הוא כמ"ש אותי עזבו מקור מים חיים כי מים הוא בחי' חכ', אך מ"ח הו"ע והחכמה מאין תמצא והוא בחי' התלבשות אוא"ס המאיר בח"ע, וזהו בחי' התורה שארז"ל המאור שבה כו' והוא בחי' מקור

מ"ח כו', וזהו ג"כ ענין ויקחו אליך כי במשה כתיב מן המים משיתיהו, וזהו פי' וזרקתי עליכם מ"ט וטהרתם מכל טומאותיכם, ביום השביעי יטהר מטומאתו דהיינו מטומאת מת שנעשה כמת כי המת הוא קר ויבש פי' שאין בו שום חיות והתלהבות לעבודת ה' שעם היותו מתבונן בגדולת ה' ויקר תפארת גדולתו איך דכולא קכל"ח, ואתה הוא עד שלא נברא העולם ומשנברא הכל בשוה אני הוי' לא שניתי, עכ"ז לא נגע הדבר ללבו כ"כ להיות מתפעל לצאת מגדרי הגוף ותאוותו הבהמית וזה נק' טומאת מת ברוחני' הקרירות בעבודת ה' וכמ"ש בעמלק אשר קרך כו'. והטהרה מבחי' זו הוא עצת התורה ושרף הפרה כו', דהיינו לתקן הדבר