תשעה

והזה הטהור על הטמא עכ"ל, היינו שבירור ק"נ להעביר רוח הטומאה אינו נוגע אליו ית' כי גם חשך לא יחשיך ממך, כ"א זהו הנאה לנו שעי"ז יהיה הטהרה בנו, שיהי' גילוי אלקות לנו, ועיין בגמ' פ"ב דסוטה די"ז ע"א מוכח דאפר חטאת זהו חשוב הנאה ממש יותר משאר המצות כמו אפר כסוי הדם והיינו משום דעי"ז נמשך הטהרה כנ"ל.

ה) נשא פי"ב דרמ"ט ד' ע"פ ויהי ביום כלת משה, ישראל נתקדשו בפרת חטאת שנאמר דבר אל בנ"י ויקחו אליך פרה אדומה וגומר.

ו) שם פי"ג רנ"ג ד' ע"פ ביום השני הקריב נתנאל כו', הקריב את קרבנו אמר ר"פ בן יאיר למה הוסיף הקרב וחסר יו"ד אלא כנגד פרה אדומה שעשו באותו היום לכך הוסיף הקריב, חסר יו"ד והעמיד את התיבה על ד' אותיות כנגד ד' דברים שהיתה פרה צריכה, אדומה תמימה בלא מום בלא נשיאת עול, כמ"ד ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וגו'. יש לפרש ע"ד שלום שלום לרחוק ולקרוב וארז"ל לרחוק שנעשה קרוב דהיינו בעל תשובה וזהו הקרב את קרבנו, ובכל הנשיאים נאמר רק קרבנו והיינו מדרגת הצדיקים שזהו ענין שלום דלקרוב, וה"ע קרבן לשון קירוב ויחוד שמקרב הכחות ומייחד השמות הוי' אלקים כו', אבל כאן שהקריבו פרה אדומה זהו ענין הקרב בחי' לרחוק שנעשה קרוב, וכמו שמצינו לשון זה על מצות פרה שעליה אמר שלמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, שיש בזה שני פירושים הא' דקאי על המשכת מים חיים דמו"ס שזה אינו מושג וע"כ נאמר והיא רחוקה ממני, והב' על האפר דבירור ק"נ שלא יכול שלמה לעמוד על בירור זה מפני שנתברר ממה שנפל למרחוק מאד למטה מק"נ כו' וכמ"ש הרמ"ז פ' נשא דקכ"ב סע"ב בפי' שלום לרחוק הם הניצוצות שנפלו לג"ק שהם רחוקות ולקרוב לאותה שבנוגה הקרוב אל הקדושה עכ"ל, נמצא שע"י התשובה מעלה הניצוצים שנפלו בג"ק הטמאות שלמטה מטה מק"נ ולא שישובו לק"נ אלא עולים לקדש ממש למקורם, ועד"ז הוא בענין אפר הפרה כו' שהרי בפרה מרומז הבירור מבבל ואדום כו' שלמטה מק"נ ואף מבחי' אשר לא עלה עליה עול מלכות שמים כלל, וזהו הקרב את קרבנו ב' קירובים לרחוק שנעשה קרוב מה שנתברר מג"ק הנ"ל ע"י פרה ולקרוב מה שנתברר מק"נ, ומה שנאמר כן בקרבן נתנאל נשיא יששכר לפי שבתורה נאמר ב' בחי' שלום כמ"ש או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי שה"ע שלום בפשמ"ט ושלום בפשמ"ע והן הן ב' בחי' שלום דלרחוק ולקרוב כו'.

ז) רבות ר"פ חקת. זאת חקת ז"ש הכתוב מי יתן טהור מטמא לא אחד באיוב י"ד ד' כגון אברהם מתרח, חזקיה מאחז כו' העה"ב מעה"ז כו' מי עשה כן מי צוה כן מי גזר כן לא יחידו של עולם. והנה ענין מי יתן טהור מטמא אפ"ל על מה שמתברר מג"ק שלמטה מנוגה, וכמו אברהם מתרח שתרח הי' עובד כוכבים כו', אך קשה דג"ק אין להם בירור עתה עד לע"ל, וע' מענין מי יתן טהור מטמא בזח"ב פקודי דרל"ז סע"א, ובת"ז תיקון כ'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.