תשעג

זאת חקת התורה

זאת חקת התורה אשר צוה הוי' לאמר ויקחו אליך פרה אדומה כו'.

א) רבות ס"פ בא פי"ט דקל"ה ע"ד ד"א יהי לבי תמים בחוקיך זה חוקת הפסח וחוקת פרה אדומה, למה ששניהן דומין זה לזה, בזה נאמר זאת חקת הפסח ובזה נאמר זאת חקת התורה ואי אתה יודע איזה חקה גדולה מזו, משל לשתי מטרונות דומות שהיו מהלכות שתיהן כאחת נראות שוות מי גדולה מזו אותה שחברתה מלווה אותה עד ביתה והולכת אחריה, כך בפסח נאמר בו חוקה ובפרה נאמר בה חוקה, ומי גדולה הפרה, שאוכלי פסח צריכין לה שנאמר ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת עכ"ל. הנה מטרוניתא היא מל' דאצי', כמ"ש במא"א אות מם סי"ח והיא חקת הפסח וכמ"ש במא"א אות פא סעיף ח' וסעי' מ"ט פסח נק' המל', וגם כמ"ש ופסח ה' על הפתח ומבואר במא"א שם סעי' כ"ו וז"ל פתח מל' פתח וכניסה לאצי' כו' ב' המזוזות נו"ה והמשקוף תפארת והמל' שיעור קומתה אחריהם לכן נק' פתח עכ"ל.

וביאור ענין זה היינו שהפסח הוא יציאת השכינה מהגלות דמצרים, ונמשך בה גילוי אור א"ס ב"ה כמאמר עד שנגלה עליהם ממ"ה כו' ועל כן אכלו מצה שהיא לחם עוני, להיות ביטול היש ואתכפיא, והיא מצה שמורה שצריך שימור מק"נ ממדות הרעות כו' וכמ"ש מזה בד"ה קול דודי הנה זה בא כו' וכ"כ בפרדס ערך מצה פרוסה בסוד המלכות כו', אמנם פרה אדומה פי' בפרדס ערך פרה אדומה שמבואר בת"ז שהיא בינה והיא מטרוניתא ושכינתא עילאה, והיינו כי ענין אפר פרה אינו בחי' אתכפייא לבד כ"א דאתהפכא ממש חשוכא לנהורא, ועי"ז נמשך מ"ד ממו"ס וזהו ענין קידוש מי חטאת כו' ולכן מטהרת הטמא מת והיינו ע"י שנמשך יחוד או"א ע"י ב' מזלות ונוצר ונקה, וזהו ענין תבוא אם ותקנח, אם דוקא, כמו יוהכ"פ שהוא בינה כו' ולכן היא מטרוניתא גדולה מהפסח כנודע דאית מלך לתתא