תשע

דיסוד אבא נק' עה"ח) ומדבר הוא הכתר דאצי' והוא כולל כל הבחי' צח"מ ג"כ שהוא המקור לחכ' ממילא הוא ג"כ מקור דמקור למדות ודבור ואעפ"כ נק' מדבר שהרי נק' ע"ש היותו מקור הדבור שהוא בחי' אחרונה שבד' בחי' דצח"מ והוא מפני שהאותיות שבהם מלובש השכל הם גבוהים מהשכל בשרשן ולכן הם מקיפים על השכל ומלבישים אותו וכמ"כ מל' דאצי' שרשה מהכתר נעוץ סופן בתחלתן ולמעלה מבחי' חכ' שהוא עד"מ החכ' המלובש בהאותיות אבא יסד ברתא דהיינו שהוא מקור השכל המלובש בתוך הדבור אבל מהות התהוות האותיות הוא מבחי' כתר ולכן נק' הכתר מדבר שממנו דוקא נמשך בחי' אותיות (ועמ"ש בביאור מזוזה מימין כו' שזהו ענין אויר ואור שהחכ' נק' אור ואין אור בלא אויר שהוא למעלה מהאור וע' בהרמ"ז פ' ויקרא משמע אשר האותיות נמשכים מבחי' אוירא שלמעלה ממו"ס שבכתר לפ"ז ודאי האותיות בשרשן גבוהים משרש החכמה שהרי שרש החכ' הוא מו"ס וגם אבא יונק ממזלא שהוא בחי' צומח שבח"ס כו' והאותיות שרשן מאוירא שלמעלה ממו"ס וז"ש מי שם פה כו' כי משרע"ה שהי' מבחי' חכ' הי' כבד פה וע"ז השיבו הקב"ה מי שם פה לאדם הלא אנכי הוי' ששרש הדבור נמשך מבחי' כתר שהוא בחי' אנכי כו') ולכן המל' בספי' דאור חוזר הוא כתר כמ"ש בע"ח ולכך המלך לובש הכתר והעטרה ומל' נק' עטרה כמ"ש וכתר מל' בראשה כו', ומכ"ז יובן ענין אשר צוה הוי' לאמר שמבחי' אותיות שם הוי' דעתיק נעשה מקור להחכ' דהיינו שבחי' אותיות אלו הם למעלה מהחכ' דהיינו שרש האותיות כמו שהן בבחי' כתר שעש"ז נק' מדבר רק שבהשפלתן למטה בבחי' מל' אז הם לבושים לבחי' חכ' אכן כמו שהן כלולים עדיין בבחי' כתר הרי הם למעלה מבחי' חכ' וזהו אשר צוה שיהא צותא והמשכה מבחי' אותיות שם הוי' דעתיק אל בחי' החכ' וזהו לאמר כנ"ל.

אך מה ענין זה למצות פרה אדומה דוקא והענין כי בפרה אדומה הי' ג"כ התכללות ד' בחי' דצח"מ אשר זהו הענין השלכת עץ ארז ואזוב ושני תולעת לתוך שריפת הפרה, עץ ארז ואזוב הוא בחי' צומח רק שבצומח יש קטנות וגדלות וכן למעלה בז"א וע"ז מורה האזוב שהוא הקטן שבכל הצמחים וארז הוא הגדול ביותר כו' ושני תולעת ותולעת כחו בפיו והיינו בחי' הדבור בד"ת אשר שרשו מבחי' מדבר שהוא בחי' כתר ומים חיים זהו בחי' חכ' עילאה שנק' חי והאפר הפרה זהו בחי' דומם והוא בחי' שנתברר ממה שנפל מעולם התהו והבחי' הנ"ל הם מהתיקון ולכן עי"ז נמשך אשר צוה הוי' לאמר, וענין הפרה הנה מבחי' קו השמאל הוא יניקת החיצונים כי רישא דעשו בעיטפ' דיצחק סוספיתא דדהבא ויאהב יצחק את עשו, וזהו ענין הפרה דקבילת משמאלא מבחי' פני שור מהשמאל שהפרה הוא בחי' מל' דנוגה שג"כ כלולה מטו"ר שפנימיותה יורד ונמשך מבחי' טוב וההתלבשות הוא בבחי' רע וע"כ היא מחוץ למחנה כי באצי' איהו וגרמוהי חד וגם חוץ מבריאה כו', והנה נוגה מחבר ע"ס דקדושה להיות נמשך מהם חיות לעשר כתרי מסאבותא וזהו שמקבלת מפני שור שבמרכבה ומשפעת לחיצונים וזהו והזה מדמה אל נכח כו' דם הוא פנימיותה שנלקח מקדושה כי הדם הוא הנפש והיינו להוציא הטוב שירד מע"ס דאצי' להחזירו לשרשו שלכן הוא מכוון כנגד בית קה"ק כדאיתא במשנה פ"ב דמסכת מדות מ"ד ובפ"ג דמסכת פרה מ"ט