תשסז

כמארז"ל ע"פ האזינו השמים, שמא שינו השמים הילוכן כו' וכמ"ש ויעמידם לעד לעולם חוק נתן ולא יעבור, וכן אומרים בקידוש לבנה חוק נתן להם שלא ישנו את תפקידם, ע"כ נק' ג"כ לשון חקיקה, שהחקיקה זהו קבוע יותר מן הכתב בדיו שהכתב יכול להמחק ולהשתנות ברבוי הזמן משא"כ האותיות הנחקקים בהאבן או בהנחשת לא ישתנו, ע"כ החוק הקבוע נק' ג"כ חקיקה, וזהו חקות שבהם חקקתי שמים וארץ שהנהגות שמים וארץ נק' חקיקה, ואפ"ל ג"כ כי הנה ענין לעולם דברך ד' נצב בשמים דקאי על מאמר יהי רקיע שרשו מאותיות החקיקה, וזהו חק נתן להם, והיינו כמ"ש סד"ה למנצח על השמינית ששורש חיות העולמות נמשך מא"ק ולכן גם בשבת מצמיח עשבים כו' ע"ש, ועיין בבה"ז פ' וירא ע"פ וגם אמנה אחותי בת אבי היא שחיות העולמות נמשך מחו"ב דזיווגייהו תדיר שמשם נמשך ההמשכה מאין ליש תמיד כי החכמה מאין תמצא ובינה נק' יש, והם תרין ריעין דלא מתפרשין, ונהר יוצא מעדן יוצא בלי הפסק, ובחי' שאינה פוסקת לעולם היא מאור א"ס ממש, בחי' כמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, משא"כ זווג זו"נ שהוא לפרקים אף שיש בו מעלה להוליד נשמות חדשות ממש, אבל לפעמים נפסק, ולכן כיון ההמשכה דחיות העולמות נמשך מבחי' שאינו פוסק ע"כ נק' חקיקה, ע"ד גליף גליפו בטהירו עילאה שנת' בלק"ת בביאור זאת חקת התורה, ושרשו מאותיות הרשימו, כי יש רשימה חקיקה וכו' בפרדס שער אבי"ע וע' בזהר ס"פ קדושים דף פ"ו מענין חוקותי ובהרמ"ז שם ששורשם מקו המדה בוצינא דקרדוניתא, והנה הבחי' הג' חוקה ל' גזירה ג"כ בא מבחי' מל' דאצי' שנעשה כתר לבי"ע שבחי' כתר זהו שלמעלה מהטעם כמבואר בבה"ז ר"פ בחקתי, אך חקת התורה י"ל בא ממל' דא"ס שנעשה עתיק וכתר לאצילות וע' במד"ר בא ר"פ י"ט בענין חקת הפסח וחקת פרה משל לשני מטרונות כו', והנה כאן בדרוש זאת חקת התורה, מבואר שבתורה יש ג"כ אותיות החקיקה ור"ל אע"ג דהתורה היא בזו"נ וזווג זו"נ עם שיש בו מעלה יתירה על הבחי' דחיות העולמות כי הוא מהפנימי' ואור חדש לא לחדש הישינות לבד כשל חיות העולמות אך אינו תדירי, זהו כשכבר נמשך התורה בבחי' תשב"כ ושבע"פ אבל מצד שרש התורה באותיות החקיקה שם הוא כמעיין הנובע תמיד שאינו פוסק וכנ"ל דמבחי' חקיקה נמשך הטריפני לחם חוקי וא"כ ענין זאת חקת התורה שעי"ז ימשיכו מאותיות החקיקה ימשיכו שיהי' זו"נ ג"כ כמו או"א בבחי' תרין ריעין דלא מתפרשין וע"ז מורה המים חיים שהם בחי' נביעה שאינה פוסקת ולכן נהרות המכזבים פסולים בקידוש מי חטאת

, ולכן גבי שופר נאמר כי חק לישראל הוא וי"ל בו כל הג' ענינים חק שלמעלה מהטעם כי הוא הממשיך מלכיות והמלך גוזר החוקה בלי טעם כמ"ש בבה"ז ר"פ בחקתי, וגם חק ל' חקיקה שממשיך ג"כ להיות חקות שמים וארץ ושרש המשכה זו באה מאותיות החקיקה ומבחי' חקת התורה, וגם ממשיך להיות הטריפני לחם חוקי, וא"כ כאן פי' זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמר, לאמר היינו עשרה מאמרות שיומשך בהן מבחי' חקת התורה דהיינו מאותיות החקיקה, והיינו ע"י קיום מצות פרה ברצוא ושוב אפר ומים חיים שגבוה מרצוא ושוב