תשסו

שייך לעיל ססעי' ב' ולכן ביצ"מ נאמר ולקחתם אגודת אזוב כו' ובפרה עץ ארז ואזוב, כי יצ"מ ההמשכה מיסוד מבחי' צדיק כו' אבל ע"י הפרה בחי' תשובה יומשך גם מבחי' עץ ארז ואזוב ע"ד צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגא כו', חיבור יס"א ארז אשר בלבנון ביסוד ז"א, וכמ"ש מזה ע"פ צדיק כתמר יפרח.

בענין מחוץ למחנה כו' והזה נוכח פני אהל מועד ע"ד התפלה בחו"ל נוכח א"י במלכים א' סי' ח' מ"ח ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ אויביהם כו' והתפללו אליך דרך ארצם, וע' בגמרא פ"ד דברכות דכ"ח מזה ובשה"ש רבה בפסוק כמגדל דוד צווארך בענין לתלפיות, ועמ"ש ע"פ הילקוט ע"פ טוב וישר ה' ע"כ יורה חטאים בדרך שאלו לתורה נפש החוטאת במה תתכפר ואמרה יביא קרבן שאלו להקב"ה אמר יעשה תשובה כו', וענין הקרבן זהו בבהמ"ק והוא ע"פ התורה תשב"כ, אך על המזיד לא מהני קרבן ואין לו תיקון כ"א ע"י תשובה שמגעת לפני הוי' ולמעלה מבחי' תורה כ"א בבחי' חקת התורה אותיות החקיקה, ולכן זהו מחוץ למחנה תשובה באותו מקום ובקשתם משם, אך והזה נוכח כו' כי אחר שמעוררי' ש' הוי' דלעילא דע"ק הנה ההמשכה למטה צ"ל כסדר ההשתלשלות ע"י ש' הוי' דז"א אשר גדול הוי' בעיר אלקינו כו' כי להיות דירה בתחתונים זהו ע"י בחי' צדיק, רק כי בחי' צדיק יהי' כארז בלבנון כו'.

וענין יוהכ"פ זהו ע"ד שאמר יעקב והי' הוי' לי לאלקים שגם כסדר המדרגות הגיע לבחי' זו דבע"ת והיינו ע"י וידר יעקב נדר כו' כמ"ש במ"א וכך הוא ענין יוהכ"פ, ועמ"ש ע"פ כמגדל דוד בענין עיר ומגדל שכמו בלעומת זה יש עיר ומגדל דדור הפלגה כמ"כ בקדושה גדול הוי' כו' בעיר אלקינו, אכן בחי' מגדל דוד בחי' ציון בו מאיר מש' הוי' דלעילא והיינו בחי' קדה"ק וזהו יוהכ"פ, משא"כ שאר הקרבנות קריבין במזבח החיצון ע' בד"ה ושאבתם מים, דרוש הראשון.

חק הטריפני לחם חוקי, ע' סד"ה תקעו בחדש בענין כי חק לישראל, ובשרשים חקיקה וחוק הם בשרש אחד, ולכאורה הם שני ענינים חלוקים, כי חוק זהו ענין דבר קבוע וקצוב תמיד כמו כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו לחם חוקם, ומה ענין זה לחקיקה שהוא ענין בפ"ע שאינו שייך לענין חוק, וענין ג' חוקה דהיינו חוק שלמעלה מהטעם כמו שעטנז ופרה אדומה, ובשרשים הכל בשורש אחד, וראיתי במכלול להרד"ק עשה קצת שייכות חוק ודבר קבוע לחקיקה לפי שניתנו ליכתב ואין הטעם מספיק, והנה במד"ר ר"פ בחקתי ע"פ אם בחקתי תלכו חקים שבהם חקקתי את השמים ואת הארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי, בירמי' ל"ג כ"ה, ושם פי' חקות שמים וארץ הנהגות שמים וארץ, שזהו ע"ד לחם חוקי, ואינו שייך לחקיקה, ואעפ"כ המד"ר קורא חקות שמים וארץ ג"כ לשון חקיקה שבהם חקקתי את השמים ואת הארץ כנ"ל, וצ"ל מפני שחקות והנהגות שמים וארץ הם קבועים תמיד ואין בהם שום שינוי