תשסה
בסוד הז"א כו' ובאות תא"ו סי"ב תולע יסוד, תולעת שני מ'. ולפמ"ש דתולע זהו ענין הפה י"ל מה שהוא יסוד היינו כי הלשון זהו יסוד כמ"ש בפרדס ערך לשון שנק' היסוד לשון למודים כו', וע' פרדס ערך פה, שהם ב' פיות בינה ומ' וזהו וחרב פפיות בידם כו', וע' בפרש"י בחומש ר"פ בלק בענין משה שהוא אדם שכחו בפיו, כי משה נתנבא בזה, ועמ"ש בלק"ת פ' פנחס בד"ה צו את בנ"י, דרוש הראשון רפ"ד שע"י שאתה תהיה צו בצוותא חדא עם בנ"י כו'. גם תולע גימ' שור גימ' עלינו לשבח שתיקן יהושע שנאמר עליו ובכור שורו הדר לו, ויניקת הפרה הוא מפני שור מהשמאל לפי שנמשך בבחי' שמאל דוחה כמאן דשדי בתר כתפין לכן גם ק"נ יוכל לקבל ע"י קצת הביטול שיש בה דקרו ליה אלקא דאלקייא, לכן ע"י תולע גימ' שור מתקן שלא יומשך היניקה מפני שור מהשמאל לבחי' פרה שהיא ק"נ, כ"א אדרבה יומשך אבגית"ץ כו' לנתוץ נוק' דק"נ, ואזי יומשך השמאל רק בקדושה שיהי' שמאלא אתכליל בימינא דהיינו מ"ש שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, הרי מהשמאל נתעורר הקירוב להעלות כנס"י וע"ד רוח צפונית, והנותן מטתו בין צפון לדרום, ועמ"ש סד"ה ה' יחתו מריביו כו' גבי ויתן עוז למלכו, וע"ז רומז עץ ארז ואזוב שהן דת"י המורים על האהבה וקירוב הקב"ה עם כנ"י, גם ארז גימ' יצחק שהוא בחי' שמאלו תחת לראשי כמ"ש ויאהב יצחק את רבקה כדפי' בזהר חיי דקל"ג סע"א, ובפ' אחרי דף ע"ד ע"א ר' יוסי אמר בשעתא דאסגיאו זכאין בעלמא כתיב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, ור"ל שאזי גם השמאל היא נמשך בכנס"י שמבחי' הגבורות דוקא מתעורר הזיווג כמ"ש בענין לחמי לאשי בד"ה צו את בנ"י ואמרת אליהם את קרבני לחמי, פ"ג, ועיין בזהר וישב דקפ"ו א' ע"פ העירותי מצפון ובזהר בראשית דמ"ט ע"א ע"פ ויצר ה' אלקים מכאן אוליפנא דצפון אתער תדיר לגבי נוק' כו' וע' מזה בר"ח שעה"ק פט"ז, וי"ל לכן קדה"ק שחיטתן בצפון דוקא, ובלק"ת בשה"ש בהביאור ע"פ קול דודי נת' איך ההמשכה בפנימיות נמשך ע"י הגבורות דוקא ועד"ז נאמר וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק, וכמו גבורות גשמים שיורדי' בגבורה כו', משא"כ בזמן דאסגיאו חייבין בעלמא כתיב השיב אחור ימינו מפני אויב, ואזי שמאלא לא אתכליל בימינא ונמשך מקו השמאל יניקה לחיצונים, ע"ד תחת שלש רגזה ארץ כו' כי תירש כו' היינו מה שמקבלת הפרה מפני שור מהשמאל, שנמשך מקו השמאל השפעה לנוק' דק"נ, ולכך ע"י שריפת הפרה מתקנין זה, ואזי ע"י האפר ומים חיים נמשך שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני וכנ"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.