תשסד

ע"ד יש קונה עולמו בשעה א' דילוג אבל הקביעות אינו כן אלא בבהמ"ק דוקא, כמ"ש סד"ה שובה ישראל הראשון. לכן גבי פרה אדומה שנאמר זאת חקת התורה אשר צוה הוי' דע"ק ע"כ והוציא אותה מחוץ כו', ולכן רק הזאת הדם בחי' ריח בוגדיו ולא הקטרת אמורין כי אין שייך לחמי באתריה לאו אורחי' למיכל וכן פרים הנשרפים אין בהם אכילת מזבח כו'. ועמ"ש בלק"ת בד"ה כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום דקאי על מצות תשובה שהיא בחי' אשר אנכי מצוך ע"ד אנכי כתר הוי' חכמה אלקיך מ', אבל כל המצות נק' מצות הוי', וכן אפילו קרבנות ועל התשובה נאמר לא בשמים היא כו' כי הנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה זהו עדיין שם הוי' כי ישמחו השמים ר"ת י"ה ותגל הארץ ר"ת ו"ה, אבל התשובה לא בשמים הוא אלא מבחי' את השמים ואת הארץ אני מלא בהשוואה א', והנה סולם זה הכבש ראשו מגיע השמימה זה ריח הקרבנות לכן הקרבנות דוקא בבהמ"ק בחי' סולם אבל אליהו שהקריב בחוץ ע"פ ובדברך עשיתי, שהמשיך מבחי' מקום שהתשובה מגעת מבחי' לפני הוי', ע"כ יוכל להיות גם בחוץ שמשם נמשך לפי שעה שאליהו עצמו הוא הסולם וכמ"ש מהרמ"א פ' ויצא בענין יעקב, וזהו ענין הפרה ג"כ כנ"ל וע' בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה, שמנחה דיעקב לעולם התהו שם בחי' מי יתן טהור מטמא כו' עד"ז ה"ע הפרה שהיא ג"כ בחי' מי יתן טהור מטמא לכן והוציא אותה אל מחוץ למחנה ומ"מ והזה נוכח פני אהל מועד שבע פעמים, שהיה מזה נגד בית קדה"ק פ"ג דפרה מ"ט ופ"ב דמדות משנה ד' שהכהן השורף את הפרה עומד בראש הר המשחה ומתכוין ורואה בפתחו של היכל בשעת הזיית הדם כי אף ששורש ההמשכה באה מבחי' ולגדולתו אין חקר שלמעלה מבחי' שם הוי' המאיר בעיר אלקינו ולכן גם מחוץ למחנה יכול למצוא ע"ד אמצאך בחוץ מ"מ ההמשכה צ"ל משם בשם הוי' דז"א ולהיות מאיר בעיר אלקינו דוקא ולכן צ"ל מתכוין ורואה בפתחו של היכל כו' וזהו ע"ד ושובו אל הוי' בד"ה שובה הנ"ל ולכן נז' כאן בפ' פרה ב' שמות הוי' שיהי' חיבור ב' השמות יחד דוקא ע"ד ויקרא הוי' הוי' כו'.

ה) במ"ש פ"ד בענין ושני תולעת מה תולעת אין כחו אלא בפיו יש להעיר ממ"ש במ"א ע"פ הקול קול יעקב שני ירושות הנחיל יצחק לבניו, הנחיל ליעקב את הקול וכה"א הקול קול יעקב, והנחיל לעשו את הידים כו' במד"ר פ' בשלח פכ"א, כי קול הוא ההמשכה פנימיות מבחי' איברי הנשימה שלמעלה מהפרסא וחצר הכבד כו' וכ"כ הרמ"ז פ' וישלח דקע"א א' שהקול הוא פנימיות ז"א ועמ"ש סד"ה כי תשמע בקול, וע' זח"א פ' בראשית דף נון ע"ב קלא פנימאה היינו יחוד או"א הנמשך ממו"ס כו', וענין הידים ידי עשו ע"ד שממית בידים תתפש כו', והנה ע"י הקול קול יעקב אזי אין הידים, כי קול זהו ת"ת שמחבר חו"ג שהם ב' ידים כו', א"כ עי"ז אין השממית מקבל מבחי' ידים כו', ובמא"א אות קוף סי"ט קול תמיד